בריטניה, צרפת וקנדה הודיעו על איסור יבוא מוצרי התנחלויות ישראליות; ישראל השיבה בצעדי נגד כנגד בריטניה
לפי דיווח של רשת France 24, ממשלות בריטניה, צרפת וקנדה הודיעו ביום שלישי כי יאסרו יבוא מוצרים המיוצרים בהתנחלויות ישראליות בשטחי הכיבוש בגדה המערבית. שר בריטי האשים את ישראל בכך שהיא "עוצמת עיניים" מול מה שכינה "טיהור אתני" של הפלסטינים במקום. ישראל הודיעה מיד על צעדי נגד כנגד בריטניה, אך תוכנם טרם פורסם. בניית ההתנחלויות מוכרת זה מכבר בעיני המשפט הבינלאומי כבלתי חוקית, אך העובדה שמדינות מערביות מוציאות כעת צווי איסור מצומצמים מדגישה את הברירה המדינית המתמשכת ואת המגבלות של האכיפה האפקטיבית ביחס
לפי דיווח של רשת France 24, ממשלות בריטניה, צרפת וקנדה הודיעו ביום שלישי כי יאסרו יבוא מוצרים המיוצרים בהתנחלויות ישראליות בשטחי הכיבוש בגדה המערבית. ההחלטה פורסמה בעיתוי שבו שר בריטי האשים את ישראל בכך שהיא "עוצמת עיניים" מול מה שכונה "טיהור אתני" של פלסטינים בגדה המערבית. המהלך עורר תגובה חריפה מצד ישראל, שהודיעה מיד על צעדי נגד כנגד בריטניה, אך תוכנם טרם פורסם.
סוגיית ההתנחלויות היא ותיקה. מאז כיבוש הגדה המערבית על ידי ישראל ב-1967, התרחבות ההתנחלויות כמעט שלא נפסקה. הקהילה הבינלאומית מסתמכת זה שנים רבות על "אמנת ז'נבה הרביעית" כדי לקבוע כי בניית התנחלויות מפרה את המשפט ההומניטרי הבינלאומי. ואולם, במשך עשרות שנים, מוצרי ההתנחלויות נכנסו לשווקי אירופה ואמריקה תחת סימון מקור ישראלי, נהנו מהטבות מכס, ושילבו את כלכלת ההתנחלויות עמוקות בתוך שרשרת האספקה העולמית.
הבחירה של בריטניה, צרפת וקנדה להוציא את צווי האיסור דווקא עתה, מגיעה במקביל להמשך הלחימה בעזה ולעלייה חדה בלחץ הדעת הקהל הבינלאומי. צירוף הזמנים עצמו משקף את הברירה המדינית המושרשת של המערב כלפי הסוגיה הפלסטינית — שנים של התעלמות וסובלנות כלפי התרחבות ההתנחלויות, שרק לאחר שהמלחמה גרמה לנפגעים אזרחיים המוניים, חל מפנה לצעדים מגבילים על מוצרי ההתנחלויות.
גם המחלוקות בתוך המערב בולטות לעין. ארצות הברית, הספקית הגדולה ביותר של סיוע צבאי לישראל והמגינה הדיפלומטית שלה, לא הצטרפה לצווי האיסור הללו, ואף הטילה וטו מספר פעמים במועצת הביטחון של האו"ם על החלטות הדורשות הפסקת אש בעזה. צווי האיסור של בריטניה, צרפת וקנדה, המוצבים זה לצד זה עם התמיכה המדינית והצבאית הכמעט בלתי מותנית של וושינגטון בישראל, מצטיירים כשני מסלולי מדיניות שונים לחלוטין בתוך המחנה המערבי.
מהירות התגובה הישראלית חושפת, מצד אחד, את המגבלות של מנופים כלכליים ממוקדים מסוג זה. צעדי הנגד הספציפיים שהכריזה ישראל והשפעתם המעשית על בריטניה עדיין אינם ברורים, אך התגובה עצמה מלמדת כי צו איסור יבוא בלבד רחוק מלשנות את הרצון המדיני ואת המבנה הכלכלי העומדים בבסיס התרחבות ההתנחלויות.
מועד כניסתם לתוקף של צווי האיסור, היקף המוצרים המכוסים בהם ומנגנוני האכיפה — כל אלה עדיין אינם ברורים. מה שניתן לאשר הוא שמדובר בצעדים כלכליים ממוקדים בעלי תוקף מחייב, שמדינות מערביות נוקטות לראשונה בסוגיה הפלסטינית. אך בעוד שמוצרי ההתנחלויות נחסמים באופן חלקי בפתח, נשק מערבי זורם לישראל כהרגלו, החסות הדיפלומטית לשטחי הכיבוש נמשכת, והשתיקה אל מול הלחימה בעזה ממשיכה לפעול כסדרה.
אין עדיין תגובות. התחילו את הדיון.