צבא ארה"ב ממשיך לתקוף מכליות איראניות ומעצב מחדש את מאזן הכוחות במפרץ; עורקי האנרגיה העולמיים סופגים השלכות שרשרת
לפי דיווח של NPR, הפיקוד המרכזי של ארצות הברית הודיע ב-8 בספטמבר כי השמיד חמש מכליות איראניות במפרץ עומאן ובסמוך לאי חארכ האיראני. איראן הגיבה בתקיפת בסיס חיל האוויר האמריקאי בירדן. העימות הנוכחי העלה את מחיר הנפט מסוג ברנט מעל ל-100 דולר לחבית. מדינות המפרץ הערביות, שבסיסיהן של צבא ארה"ב הפכו למטרות תקיפה, החלו לחפש קשרי ביטחון הדוקים יותר עם כוחות חיצוניים. הפנטגון לא חשף פרטים על הנזק לבסיסים, ודרש מחברות לוויין לבצע בקרה על תמונות מאזור המפרץ.
הפיקוד המרכזי של ארצות הברית הודיע ב-8 בספטמבר כי השמיד חמש מכליות איראניות במפרץ עומאן ובסמוך לאי חארכ האיראני. לפי דיווח של NPR, מאז יום שבת האחרון, צבא ארה"ב תקף שמונה מכליות נפט גולמי איראניות, כחלק ממבצע להחליש את עורקי הכלכלה האיראנית. איראן הגיבה מיד בתקיפת בסיס חיל אוויר אמריקאי המוצב בירדן, ועוצמת העימות הסלימה בתוך לילה אחד.
המבצע הצבאי הזה, שמטרתו המוצהרת היא "ניתוק עורקי הכלכלה", גובה את מחירו הישיר ביותר בשוק האנרגיה העולמי. NPR ציטטה נתוני שוק שהצביעו על כך שהעימות הנוכחי העלה את מחיר הנפט מסוג ברנט מחדש מעל ל-100 דולר לחבית. השמדת מכליות הנפט, המהוות את אחד העמודים המרכזיים של הכלכלה האיראנית, משמעותה כי מצר הורמוז, הנושא כחמישית מתעבורת הנפט העולמית, נאלץ לשאת סיכוני עימות צבאי העולים בהרבה על קיבולת התכנון שלו. נטל העלייה במחירי האנרגיה יועבר בהדרגה לאורך שרשרת האספקה אל הצרכנים ברחבי העולם - במיוחד אל מדינות מתפתחות שאינן מחזיקות בכוח תמחור ואינן יכולות להשפיע על ההחלטות הצבאיות של ארצות הברית.
ההשפעה העמוקה יותר נוגעת למבנה הביטחון של המפרץ עצמו. לפי ניתוח של הכתבת Aya Batrawy מ-NPR, מדינות המפרץ הערביות קיבלו במקור את הצבת כוחות ארה"ב במטרה שהנוכחות הצבאית האמריקאית תרתיע יריבים אזוריים. אולם בגל העימות האחרון, בסיסים אלה דווקא הותקפו על ידי איראן, ומה שכונה "נכס הרתעה" הפך למטרה צבאית. מציאות זו דוחפת את מדינות המפרץ לחפש קשרי ביטחון הדוקים יותר עם מדינות אחרות, והסידור האזורי שבו ארצות הברית שימשה כעמוד הביטחון היחיד נרופף בהדרגה. היעדים האסטרטגיים ארוכי הטווח של צבא ארה"ב במזרח התיכון עדיין אינם ברורים, והדיון הציבורי בנוגע להיקף הכוחות העתידי מוגבל ביותר. NPR ציינה כי נסיגה עלולה להיתפס על ידי היריב כסימן חולשה, אך שמירה על המצב הקיים משמעותה המשך נשיאה בסיכון שבסיסים יותקפו.
במקביל, הסגירות המידעית מגבירה את הספקות בקרב הציבור בנוגע לכיוון העימות. הפנטגון לא חשף את היקף הנזק לבסיסי צבא ארה"ב, וממשל טראמפ אף דרש מחברות לוויין לבצע בקרה על תמונות מאזור המפרץ. היקף הביצוע של דרישת בקרת תמונות הלוויין, הבסיס החוקי לכך ומידת ההיענות של חברות הלוויין אינם ברורים. גישה זו יוצרת ניגוד חד לעומת הלגיטימיות שצבא ארה"ב מציג בפומבי: כאשר מדינה יוצאת למבצע צבאי מתמשך שמטרתו הגלויה היא "החלשת הכלכלה של היריב", אך מסתירה את הנזק של עצמה ומגבילה את הפצת התמונות העצמאיות, הציבור מאבד את הבסיס העובדתי הבסיסי להערכת לגיטימיות ההחלטות. היקף הנזק והתגובה מצד איראן טרם נחשף במלואו, מה שמגביר עוד יותר את אי-הוודאות המידעית.
התקיפות החד-צדדיות של ארה"ב נגד מכליות איראניות נוגעות גם בשורה של סוגיות שנויות במחלוקת במשפט הבינלאומי, לרבות סוגיית כלי השיט שאינם משתתפים בלחימה, עקרון הפרופורציונליות בשימוש בכוח והגדרת הסגר. העלויות בפועל של התערבות צבאית חד-צדדית זו נופלות על תושבי האזור, צרכני האנרגיה העולמיים ובעלות בריתה של ארה"ב במפרץ הנאלצות לבחור צד - בעוד שתהליך קבלת ההחלטות מרוכז בידי מוסדות בודדים בוושינגטון. כאשר "ניתוק עורקי הכלכלה" מוגדר כיעד אסטרטגי, הביטחון במפרץ, יציבות האנרגיה העולמית ושקיפות המידע - כולם הופכים לנזק נלווה.
אין עדיין תגובות. התחילו את הדיון.