הנרטיב של "בית האחיות" בסוריה: תמונות בינה מלאכותית, ארגונים מחוץ למדינה ופוליטיקת הפחד נגד העלאווים
השלטונות הסוריים מכחישים את קיומו של מוסד "בית האחיות", וגופים לאימות עובדות קבעו כי התמונות המקושרות אליו נוצרו בבינה מלאכותית. אולם האשמה חסרת הבסיס הזו, שהועצמה ברשתות החברתיות, כבר אילצה משפחות עלאוויות לעזוב את בתיהן וחושפת את כוח ההרס של נישוך המידע על מיעוטים ועל פיוס בין-עדתי במהלך תהליך המעבר בסוריה.
"הבת שלי לומדת פסנתר וריקוד, והצד השני יודע זאת היטב. 'אם לא תפסיקי, אולי ניקח אותה לבית האחיות'" — כך סיפרה מורה למתמטיקה סורית בת יותר מארבעים, בשם הקוד ליילא, אם לשלושה ילדים, לדויטשה ולה בשיחה על האיום שנשמע בפתח ביתה בדמשק. כמה ימים לאחר מכן עזבה המשפחה את סוריה והגיעה בסופו של דבר ללבנון.
"מעולם לא תמכנו באסד, אביו אף הרג אנשים ממשפחתנו. למעשה אנו שונאים אותו" — אמרה ליילא לדויטשה ולה. היא ובני משפחתה משתייכים לעדה העלאווית — בני אותה עדה של הנשיא לשעבר בשאר אסד, הנתפסים לעיתים קרובות כבעלי ברית של אסד וסובלים בשל כך. לאחר נפילת שלטונו של אסד בשנת 2024, כאשר אנשי חמושים סונים נכנסו לראשונה לדמשק, סיפרה ליילא כי חשה פחד וכינתה אותם "קיצונים". היא ובעלה החליטו תחילה להישאר, עד שזרים הגיעו לביתם.
לפי דיווח של דויטשה ולה, הסיפור סביב "בית האחיות" מופץ כבר חודשים ברשתות החברתיות הסוריות. גרעין הנרטיב הוא שנשים סוריות מעדות אחרות נלקחות בכוח למקום כלשהו שבו הן כלואות ומומרות לאסלאם. הנרטיב זכה לתפוצה רחבה בחודש מאי — כאשר הסטודנטית העלאווית בת ה-21, באתול אל-עלוש, דווחה כנעדרת בידי משפחתה ושבה להופיע לבושה בלבוש דתי, וטענה כי התאסלמה ועזבה את משפחתה מרצון. הוריה מתעקשים כי הורדמה או אולצה לעשות זאת.
במהירה התברר החלל הראייתי סביב הטענה. דוברת שר העניינים החברתיים הסורי, הינד קבאווט, אמרה לדויטשה ולה כי המשרד מעולם לא אישר מוסד כלשהו בשם "בית האחיות", וכי כל מתקן לא מורשה מסוג זה ייסגר. גוף אימות העובדות הסורי Verify-Sy קבע כי תמונות המבנים המופצות ברשת תחת השם "בית האחיות" נוצרו בבינה מלאכותית. הגוף אמר לדויטשה ולה כי בנוגע לטענות על חטיפה, עינויים וכדומה, "הראיות הזמינות דרך מקורות קוד פתוח הן מועטות, סותרות או בלתי מספקות".
כתבה שפרסמה לאחרונה רשת החדשות העצמאית שאאם ציינה כי "למרות היעדר כל ראיה פיזית... פלטפורמות ועמודים ברשתות החברתיות החלו להפיץ את 'הבית הזה' כעובדה קיימת. הוא הפך בהדרגה למוקד של נרטיב רחב יותר בדבר 'חטיפה מאורגנת' של נשים עלאוויות".
במקביל, לחלק ממקרי ההיעלמות אכן יש רקע אמיתי. הפסיכולוגית ראהאם סולימאן, העובדת עם האו"ם ובמקביל בקהילות עלאוויות, סיפרה לדויטשה ולה כי טיפלה במספר מקרי חטיפה, שחלקם כרוכים בכופר, נקמה או נישואי כפייה — "זו לא אירוע בודד או צירוף מקרים". מקרים אחרים הסתיימו לאחר שהנעדרות הסבירו כי יצאו פשוט לפגוש חברים, רצו לברוח מהבית או ברחו עם מאהב. באתול אל-עלוש עצמה טענה כי ברצונה להתאסלם ולעזוב את משפחתה.
ארגון אמנסטי אינטרנשיונל והוועדה הבינלאומית העצמאית לחקירת סוריה של האו"ם מסרו כי כ-40 עד 60 תיקים מהסוג הזה טרם נחקרו דיים.
אולם התפשטות הנרטיב לא נסוגה למרות ההבהרות הרשמיות ואימות העובדות. "מנגנון החקירה הסורי" (SIM), שבסיסו בברנדנבורג שבגרמניה, הוקם במאי 2026. ראשו, יאסר א-סלאתי, טען בראיון ביוטיוב כי הנשים הנעדרות אולצו להתאסלם וכלואות ב"בית האחיות", וכי זהו הוכחה ל"מהנדסת אוכלוסין". ה-SIM לא הגיב לבקשות ראיון נוספות של דויטשה ולה. סוכנות החקירות הערבית DARAJ ציינה כי חלק מהארגונים מהסוג הזה ספגו ביקורת על קשריהם עם שלטון אסד.
"הברית הסורית-אירופית של העלאווים" המבוססת בברלין מפרסמת אף היא תכנים תכופים אודות "בית האחיות". סגן מנהל הארגון, מועיד אבראהים, מותח ביקורת בעמוד הפייסבוק האישי שלו נגד הממשלה הסורית החדשה, ואף הביע תמיכה בעבר בבכיר הדתי של תקופת אסד, אחמד חסון. בסוף חודש אוגוסט נידון חסון על ידי בית משפט סורי למאסר עולם, בגין עבירות שכללו הסתה למלחמת אזרחים ושותפות ברצח מכוון.
גרגורי ווטרס, חוקר בכיר במועצת האטלנטי, העוקב אחר הנעשה בסוריה לאורך זמן, ניתח עבור דויטשה ולה: "המידע הזה מגיע והולך, אבל הוא אכן יוצר השפעה ממשית, והיא חזקה למדי. יש לו כוונה פוליטית לבודד את העלאווים, להפחיד אותם ולמנוע מהם מגע עם הממשלה ועם החברה הסונית, ואף במידה מסוימת לדחוף אותם לעבר רשתות החמושים נגד הממשלה".
ווטרס הדגיש כי התעמולה המקוונת "מתפלשת על אירועים אמיתיים בתוך קהילות מיעוט, ומעצימה את הפחדים הקיימים בהן". ב-Verify-Sy עורכים מדי חודש ביקורת על מידע כוזב ברשת, ו"הסתה" מדורגת כיעד השני בשכיחותו. הוא ציין כי הרשויות הסוריות מנסות לרסן יוצרי תוכן המפיצים מידע כוזב בתוך המדינה, אך ידן קצרה מלהגיע לחשבונות מחוץ למדינה.
נאסיף נעים, מנהל תחום סוריה בקרן Candid המבוססת בברלין, סבור כי ממשלת דמשק עסוקה כעת בהקמת מוסדות, באכיפת הביטחון ובייצוב המדינה. אך הוא גם הדגיש כי סוריה תידרש בסופו של דבר לדיאלוג ארצי בין הקבוצות השונות, וכי התאוששות כלכלית עשויה להיות המפתח לשיפור היחסים בין העדות. ווטרס הוסיף כי בקיץ יצאו מספר רב של תיירים פנימיים סונים לאזורי החוף שבהם מתגוררים עלאווים, "ולא אירעו מקרי הטרדה או אלימות", וכי מגע מציאותי שכזה "מסייע להפחית את השפעת מסעות המידע הכוזב ואת רמת הפחד". עם זאת, ווטרס הודה כי יחסי העדות בסוריה משתנים ממקום למקום, וכי באזורים מסוימים במהלך השנתיים האחרונות "החומות בין הקבוצות אכן התקשחו", אך "החומות לא המשיכו להתנשא גבוה יותר".
אין עדיין תגובות. התחילו את הדיון.