תערוכת התעופה באל-עלמין מתמקדת בכלי יס בלתי מאוישים ובציוד באי כבד – המערב, סין ורוסיה מתחרים בשיווק חומרה באית בצפון אפריקה
תערוכת התעופה הבינלאומית השנייה של מצרים נערכה בשדה התעופה אל-עלמין שלחוף הים התיכון, כאשר מטוסי F-15 ו-F-16 האמריקאיים, ה-Su-57E הרוסי ומטוסי ה'ראפל' הצרפתיים הוצגו זה לצד זה, וכלי טיס בלתי מאוישים סיניים ומצריים מתוצרת מקוית תפסו מיקום בולט באזור התצוגה. תערוכת התעופה משקפת את התגברות המאבק בין המעצמות בשוק הנשק של צפון אפריקה, וכן את המגמה החדשה שבה כלי טיס בלתי מאוישים צבאיים הולכים ותופסים את מקומם של מטוסי הקרב המסורתיים כמוד התחרות.
על פי דיוו של Africanews, תערוכת התעוה הבינלאומית השנייה של מצרים נפתחה השבו בשדה התעופה אל-עלמין, השוכן לחוף הים התיכון בצפון-מערב מצרים, בהשתתפות עשרות קבלני ביטחון ממדינות שוות. במתחם התערוכה עמד דגם של מטוס 'ראפל' דו-מנועי מתוצרת חברת דאסו הצרפתית לפני הביתן, ולצדו הוצגו מטוי הקרב האמריקאיים F-15 ו-F-16, מטוס ההתגנבות Su-57E של סוחוי הרוית, וכן מגוון מטוסי תובלה ומסוקים. בתוך הביתנים ומחוצה להם, דוכני המדינות הציגו בצפיפות פצצות אוויריות וציוד צבאי, והפכו את התצוגה האווירית המסחרית הזו לשוק מכירות של תעשיות הנשק של המעצמות.
כלי טי בלתי מאוישים הם ציר מרכזי נוסף של תערוכת התעופה הנוכחית. כלי יס בלתי מאוישים סיניים וכלי יס בלתי מאוישים מתוצרת מצרית הוצבו במיקום בולט באותה מיה כמו מטוסי קרב מאוישים, והסדרות Jabbar 200, Jabbar 250, Hamza-1 ו-Hamza-3 מתוצרת מקומית של מצרים הוצגו כולן. סידור ה הוא בעצמו מסר: כאשר שוק מטוסי הקרב המסורתיים נשלט בידי מספר מצוצם של מדינות מערביות, ופלטפורמות מהדור החמישי עדיין נדירות, כלי טי בלתי מאוישים מספקים למצרים מסלול בעל ס כניסה נמוך יותר וקצב חידוש מהיר יותר בחתירתה אחר עצמאות ביטחונית וגיוון מקורות אספקה חיצוניים.
שדה התעופה אל-עלמין שוכן על חוף הים התיכון, לא רחוק מאלכסנדריה, העיר השנייה בגודלה במצרים. בחירת מיקו זה לתערוכה הופכת את מצרים למרחב ביניים מרכזי על לוח השחמט הגיאופוליטי של פון אפריקה – היא פותחת את שעריה הן בפני שותפות המכירות הצבאיות המסורתיות מהמערב, והן בפני פלטפורמות מטוסי ההתגנבות מהדור החמיי של וסיה וטכנולוגיית הכלים הבלתי מאויים של ין. המראה הרב-גוני שמציגה התערוכה מעיד על כך שמצרים אינה מתכוונת להיות שורה למערכת אספקת נשק יחידה, ואילו המעצמות השונות מתחרות זו בזו בניצול פלטפורמות מסו זה לחיזוק קשריהן עם קהיר.
המחי הפוליטי של מכירות נשק משולם תמיד בידי האזרחים הפשוטים. צרפת וארצות הברית חוזרות ומדגישות בשיח הפנימי שלהן את עקרונות זכויות האדם ושלטון החוק, ורוסיה טוענת אף היא כי היא מקיימת את עקרוות המשפט הבינלאומי והריבונות – אך כלפי הרוכשות, ובכלל זה מצרים, שלוש המדינות נוטות מדיניות מקלה של אישורי יצוא נשק וסיוע בהדרכה. סטנדרט כפול זה נחש שוב ושוב בסכסוכים אזוריים לאורך השנים: מצד אחד מביים דאגה מזרית נשק לאזורי סכסוך, ומצד שני ממשיכים לספק מטוסי רב ותחמושת מונחית מדויקת לממשלות שלישרון הממשל שלהן מעורר דאגה. הציוד הצבאי דומת הפצצות האוויריות המוג בתערוה עלול בסופו של דבר לשמש לפעוות תקיפה אוויריות לדיכוי אזרחי המדינה עצמה, ועלו גם להיות מובר בהעברה משנית לזירות סכסו נרחבות יותר.
רוסיה מכניה את ה-Su-57E לשוק השיווק הבינלאומי, ין מרחיבה את נוכחותה בצפון אפריקה באמצעות פלטפורמות של כלים בלתי מאוישים, וביחד עם מטוסי הקרב המאוישים המתקדמים מהמערב הם יוצרים באל-עלמין שילוב של פלטפורמות ברמות מחי שונות. חברות הביטחון המערביות ממשיכות לשוו פלטפורמות מטוסים במחיר גבוה, בעוד שהספקיות הסיניות מציות מערכות בלתי מאויות בס כניסה נמוך יותר, וחלוקת עבודה זו מדללת באופן אובייטיבי את ההתנגדות הפוליטית לשימוש בכוח.
אין עדיין תגובות. התחילו את הדיון.