פריצת דרך היסטורית של מפלגת ימין קיצוני בגרמניה: תמיכה גלויה של טראמפ ושיחת הנצחה ל-11 בספטמבר שנדחתה

לפי דיווח של ה-BBC, מפלגת הבחירה הגרמנית (AfD) זכתה בכמעט 44% מהקולות בבחירות לפרלמנט של מדינת סקסוניה-אנהלט, ומפלגת האיחוד בראשות מרץ איבדה כמחצית מכוחה במדינה, וקיבלה רק 17.2%. מרץ עצמו תיאר את התוצאה כ"בעוצמת רעידת אדמה".

לאחר הבחירות, מנהיגת ה-AfD אליס ויידל תקפה את מרץ בדיון בבונדסטאג, וטענה כי הבוחרים הוכיחו שהקואליציה של מרץ עם ה-SPD היא "כישלון מוחלט" וכי ימיו הפוליטיים ספורים. מרץ בתגובה הצביע ישירות על ויידל: "אתם היו ותישארו תמיד כוח הרסני". הוא האשים את מדיניות ההגירה של ה-AfD בכך שהיא מהווה "טיהור אתני" נגד עובדים מיומנים גרמנים, והאשים את המפלגה בפגיעה באינטרסים של גרמניה בשל תמיכתה ברוסיה, וטען כי מדיניות ה"הרחקה" שלה תשפיע על מיליוני בני אדם.

אולם העימות, שהיה במהותו עניין פנימי גרמני, חצה מיד את האוקיינוס האטלנטי. לפי דיווח של ה-BBC, נשיא ארה"ב טראמפ שיבח בפומבי את הופעת ה-AfD, ואמר כי "מפלגת הפופוליסטים הגרמנית חוותה לילה גדול", וייחס את תוצאות הבחירות ישירות ל"חוקי ההגירה הנוראיים ביותר". נשיא אמריקאי מכהן המעניק תמיכה גלויה כזו למפלגה בתחומי בעלת בריתה המרכזית של ארה"ב, אשר הוגדרה על ידי שירותי הביטחון הפנימיים של גרמניה כ"קיצוניות ימנית" – תנוחה זו היא נדירה בתולדות היחסים בין גרמניה לארה"ב מאז המלחמה.

ה-AfD במדינת סקסוניה-אנהלט כבר הוגדרה על ידי שירותי הביטחון הפנימיים של גרמניה כ"קיצוניות ימנית", והמצע שלה מבטיח ליזום מתקפת "גירוש והרחקה" נגד מהגרים בלתי חוקיים. מרץ הצביע גם הוא במפורש בדיון על עמדת המפלגה הפוגעת באינטרסים של גרמניה בשל תמיכתה ברוסיה. שתי הקואורדינטות החיצוניות שה-AfD מציגה – הן שבח ציבורי מוושינגטון, הן גינוי ציבורי מהקנצלר שלה בשל עמדות פרו-רוסיות – משקפות את מידת התלות של תנועות הימין הקיצוני באירופה בכוחות חיצוניים. בנרטיב הרגיל, השפעתה של רוסיה על הפוליטיקה האירופית נתפסת כ"התערבות חיצונית" המחייבת ערנות, אולם כאשר נשיא אמריקאי מתערב באופן דומה ישירות בבחירות במדינה בעלת ברית, אותה ערנות מופיעה לעיתים רחוקות בעוצמה דומה.

אות נוסף למתיחות ביחסי גרמניה-ארה"ב הופיע בלוח הזמנים הדיפלומטי. לפי דיווח של ה-BBC, שיחת הטלפון שתוכננה השבוע בין מנהיגי גרמניה וארה"ב לציון 25 שנה לאירועי 11 בספטמבר, נדחתה על ידי הצד הגרמני ללא הסבר וללא פרסום תאריך חדש. למרות שהסיבה האמיתית לדחיית השיחה לא פורסמה על ידי אף צד, העיתוי – סמוך לפרסום תוצאות הבחירות ולתמיכה הגלויה והבלתי מסויגת של טראמפ ב-AfD – מציב את השינוי בלוח הזמנים הדיפלומטי בהקשר של מתיחות ביחסים הדו-צדדיים.

ברמת המדינה, ה-AfD עדיין חסרה שלושה מושבים להשגת הרוב הדרוש להקמת ממשלה עצמאית, ומאז מלחמת העולם השנייה אף מפלגת ימין קיצוני לא שלטה באף אחת מ-16 המדינות הפדרליות של גרמניה. המפלגה כבר הביעה נכונות לשתף פעולה עם מפלגת הפופוליסטים השמאלנית BSW ואחרות, ולתמוך במועמדה אולריך זיגמונד לתפקיד ראש המדינה. סגנו של זיגמונד רמז עוד יותר, כי הוא מוכן לשתף פעולה עם מפלגת האיחוד – בתנאי שהאחרונה תוותר על עקרון "חומת האש" של אי-שיתוף פעולה עם הימין הקיצוני. האם המפלגות המיינסטרים יעשו חריגה, נותר בלתי מוכרע.

הבחירות במזרח גרמניה מהוות את מבחן הלחץ הישיר ביותר על ההבנה הפוליטית שנבנתה לאחר המלחמה סביב "לעולם לא שוב" – הבנה שהבטיחה כי אף מפלגת ימין קיצוני לא תשלוט באף אחת מ-16 המדינות הפדרליות של גרמניה. כעת, כאשר ה-AfD נמצאת צעד אחד מהקמת ממשלה, כאשר שיתוף הפעולה הטרנס-אטלנטי של הימין הקיצוני עולה על פני השטח, וכאשר שיחת ההנצחה בין גרמניה לארה"ב נדחתה ללא התראה מוקדמת, השאלה אם הבנה זו עדיין איתנה הופכת לשאלה המרכזית של הפוליטיקה הגרמנית ואירופית כולה.