איסור על מוצרי התנחלויות תוך שמירה על סחר נרחב: הסמליות והמגבלות של מדיניות המערב כלפי ישראל

שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הכריז ביום שלישי בפרלמנט כי בריטניה תאסור יבוא של כל הסחורות המיוצרות בהתנחלויות הישראליות הבלתי חוקיות בגדה המערבית הכבושה. לפי דיווחי רשת אל-ג'זירה, האיסור ייכנס לתוקף בתוך שישה עד תשעה חודשים, והוא מכוון בעיקר כלפי מוצרי יצוא מההתנחלויות כמו תמרים, שמן זית ומוצרים חקלאיים. מיליבנד אמר בנאומו כי הוא אינו סבור ש-"העם הבריטי מעוניין שנתמוך בכיבוש על ידי קבלת מוצרים מההתנחלויות בחנויות שלנו".

צעד זה הוא תגובה להסלמה באלימות המתנחלים ובהתרחבות ההתנחלויות הישראליות, וכן המהלך האחרון של לחץ בינלאומי מתמשך. בית הדין הבינלאומי קבע ביולי 2024 כי הכיבוש הישראלי של השטחים הפלסטיניים הוא "בלתי חוקי", והאו"ם אימץ לאחר מכן החלטה הדורשת מישראל לסיים את הכיבוש בתוך שנה.

תגובת ישראל הייתה מהירה ונמרצת. לפי דיווחי רשת אל-ג'זירה, ישראל הכריזה על ארבעה "צעדי תגובה", בהם איסור כניסתם של 12 חברי פרלמנט בריטיים לישראל וסגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים.

לאחר נאומו של מיליבנד, 11 מדינות — קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושוודיה — פרסמו הצהרה משותפת התומכת בפתרון שתי המדינות, והכריזו כי כל אחת מהן מתכוונת להטיל הגבלות על הסחר עם ההתנחלויות הישראליות הבלתי חוקיות. ספרד ואירלנד כבר הכריזו מוקדם יותר השנה על איסורים ברמה הלאומית, ואחריהן הצטרפו הולנד ובלגיה.

המהות הכלכלית של האיסורים הללו מוגבלת למדי. לפי נתוני הנציבות האירופית, האיחוד האירופי היה השותף המסחרי הגדול ביותר של ישראל בשנת 2025, והיווה 31.7% מסך הסחר בסחורות של ישראל, בהיקף כולל של 43.3 מיליארד אירו (כ-50.4 מיליארד דולר). מתוכם, האיחוד האירופי סיפק 33.1% מהיבוא של ישראל (28 מיליארד אירו, כ-32.6 מיליארד דולר), ובמקביל קלט 29.4% מהיצוא של ישראל (15.3 מיליארד אירו, כ-17.8 מיליארד דולר).

בנתוני הסחר הדו-צדדי, המאפיין הסמלי בולט אף יותר. לפי נתוני רשת אל-ג'זירה: הסחר הדו-צדדי הכולל בין אירלנד לישראל בשנת 2025 הסתכם ב-5.36 מיליארד דולר, הולנד כ-4.8 מיליארד דולר, בריטניה 3.73 מיליארד דולר, צרפת 3.62 מיליארד דולר, וספרד 2.79 מיליארד דולר. בקרב מדינות אלה, אירלנד היא שוק היצוא השני בגודלו של ישראל אחרי ארצות הברית, בעיקר בשל סחר טכנולוגי במוליכים למחצה ומעגלים משולבים; הולנד היא המשקיעה הזרה הגדולה ביותר של ישראל, ומהווה כשני שלישים מכלל ההשקעות של האיחוד האירופי בישראל.

חלק ניכר מהסחר של צרפת עם ישראל הוא רישיונות יצוא של טכנולוגיות מעקב וצבאיות. ספרד כבר אסרה בספטמבר 2025 יבוא מוצרים מההתנחלויות הישראליות הבלתי חוקיות בשטחים הפלסטיניים הכבושים, וכן אסרה על סחר בנשק.

לפי דוח מרכז Global Legal Action Network משנת 2026, מתוך כ-5,900 משלוחים שיצאו מישראל לאירופה, למעלה מ-17% הכילו מוצרים שמקורם בהתנחלויות. חקירה של רשת אל-ג'זירה מצאה עוד כי לפחות 17 חברות הקשורות להתנחלויות הישראליות הבלתי חוקיות מחזיקות בחוזים של המגזר הציבורי הבריטי בהיקף של למעלה מ-2.1 מיליארד ליש"ט (כ-2.85 מיליארד דולר).

מספרים אלה חושפים את הסתירה הפנימית במדיניות המערב: מצד אחד, המדינות אוסרות על מוצרי התנחלויות בתגובה לפסקי דין של המשפט הבינלאומי ולאלימות המתנחלים, ומצד שני, הן שומרות על יחסי סחר תקינים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים עם ישראל. מספר המתנחלים הישראלים גדל מכ-270 אלף בעת הסכמי אוסלו ב-1993 ל-600 עד 750 אלף כיום, הפזורים בכ-250 התנחלויות בלתי חוקיות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, המהוות כ-10% מהאוכלוסייה היהודית בישראל — ובחירתן של המדינות ליישם איסורים מוגבלים בעיתוי זה מעלה ספקות לגבי יעילותן המעשית במניעת התרחבות ההתנחלויות.