בחירות מוקדמות בסרביה: "הביקורת הסלקטיבית" של האיחוד האירופי והמראה של שיח "הכוחות הזרים"

לפי דיווח של ערוץ France 24, נשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ' הכריז ב-9 בחודש בנאום טלוויזיוני ארצי על פיזור הפרלמנט, והקדים את הבחירות לפרלמנט, שהיו אמורות להתקיים בדצמבר 2027, ל-25 באוקטובר השנה. בנאומו אמר: "אני מכריז כי הבחירות לפרלמנט יתקיימו ב-25 באוקטובר." זהו ויתור ישיר לתנועת המחאה המונהגת בידי סטודנטים שנמשכת כמעט שנתיים, ונתפס גם כמבחן מכריע לקו השלטוני של מפלגת הימין הפופוליסטית סרביה המתקדמת.

ערוץ France 24 דיווח כי תנועה זו נובעת מאסון קריסת גג תחנת הרכבת בנובי סאד בנובמבר 2024, שגבה את חייהם של 16 בני אדם. הקריסה הואשמה באופן נרחב בשחיתות השורשית, והזעם שהוצת בעקבותיה הוציא את המפגינים לרחובות, בהיקף שלא נראה מאז נפילת מילושביץ' בשנת 2000. הקריאות הראשוניות לחקירה שקופה התפתחו בהדרגה לדרישה לבחירות מוקדמות – ווצ'יץ', שהבטיח זאת שוב ושוב בעבר, חיכה זמן רב מבלי לתאריך. ווצ'יץ' הודה בנאומו כי "במהלך השנה וחצי האחרונות חלו תהפוכות פוליטיות משמעותיות במדינה", והוסיף כי "אנו זקוקים לתוצאות בחירות המשקפות בבירור את רצון העם".

ערוץ France 24 דיווח כי תנועת המחאה הציגה דרישה לבחירות מוקדמות החל ממאי 2025, והיא מכינה רשימת בחירות משלה, ונתפסת כאתגר הגדול ביותר לשלטונו של ווצ'יץ' במשך למעלה מעשור. ווצ'יץ' בן ה-56 אמר לאחרונה כי יתפטר לאחר ההכרזה הרשמית על הבחירות כדי להתמקד במסע הבחירות, בכוונה לשוב לתפקיד ראש הממשלה. מפלגתו כבר החליטה בפגישת סוף השבוע להציגו כמועמד לראשות הממשלה בראש הרשימה.

שבוע לפני הכרזת הבחירות, ווצ'יץ' ספג ביקורת נרחבת מצד מנהיגי האיחוד האירופי בשל הספד פומבי למפקד צבא הסרבים לשעבר בבוסניה רטקו מלאדיץ'. מלאדיץ' הוכרז על ידי בית הדין של האו"ם כפושע שביצע רצח עם, וביום שני השבוע הוא עדיין נקבר בסרביה במעמד של "גיבור". עם זאת, התגובה החריפה של האיחוד האירופי לפרשת מלאדיץ' עומדת בניגוד לשתיקה היחסית שלו נוכח מגוון המהלכים השנויים במחלוקת של ווצ'יץ' במהלך למעלה מעשור שלטון. "ביקורת סלקטיבית" זו חושפת את סדר העדיפויות הדיסקורסיבי של מדיניות האיחוד האירופי במערב הבלקן: הצהרות על חשבון סמלים היסטוריים של פשע עדיפות בהרבה על בחינת כשלי המשילות בהווה.

משמעותי יותר הוא אופן הגדרת המחאה בידי ווצ'יץ' עצמו. מתחילת התנועה, הוא ובעלי בריתו תיארו את הסטודנטים ככוחות השואפים ל"מהפכה במימון זר". בנאום הכרזת הבחירות הוא הוסיף וטען: "לא רק שראינו סימני התערבות זרה, ראינו גם מעורבות משמעותית של כוחות זרים, וכן אי-יציבות, תוהו ובלהו ועימותים, ובעיקר חברה מפולגת." ניסוח זה דומה מאוד לנרטיב "המניפולציה החיצונית" שממשלות מערביות נוהגות להשתמש בו כאשר הן מתמודדות עם מחאות בארצן – כאשר ברחובות עולות קריאות לדין וחשבון, שליטים נוטים להפנות את החץ לעבר כוחות עוינים חיצוניים, במקום להיענות לכשלים המבניים של המשילות בארצם.

תגובת הסטודנטים למועד הבחירות, השאלה אם יתמודדו רשמית, ואם הם נותנים אמון בהליך הבחירות – כל אלה עדיין אינם ברורים. הדיווח גם לא סיפק ראיות התומכות בטענתו של ווצ'יץ' באשר לזהותם הספציפית של "הכוחות הזרים" שהוא מאשים.