השלכות מלחמת איראן: כיצד עליית מחירי הדלק חוסמת את דרכם של ילדי אגם טונלה סאפ בקמבודיה לבית הספר

אגם טונלה סאפ בקמבודיה הוא האגם המתוק הגדול ביותר בדרום-מזרח אסיה. בעונת הגשמים, פני המים בולעים הכל, וסירות דיג, סירות בתי ספר ובקתות צפות יוצרות כפרים זמניים על המים. סוקסאן (Soksan Set), בן שתים עשרה, יוצא מדי בוקר מביתו בסירה לבית הספר הכפרי המרוחק כמה קילומטרים. אך כעת, מה שעומד בינו לבין הכיתה כבר אינו המרחק, אלא מחיר הדלק.

לפי דיווח של DW, מאז פרוץ מלחמת איראן ב-2026, מחירי הדלק העולמיים זינקו בחדות. העימות הצבאי המרוחק, המתרחש אלפי קילומטרים משם, לוחץ באופן הישיר והאכזרי ביותר על האוכלוסייה הענייה ביותר בקמבודיה – הקהילות הצפות על אגם טונלה סאפ.

DW, בציטוט נתוני הבנק העולמי, מציינת כי במרץ השנה מחיר הבנזין בקמבודיה עלה ב-45% בתוך חודש אחד, ומחיר הסולר עלה ביותר מ-70% – העלייה החדה ביותר בחודש אחד מאז 2008. נתוני אתר מחירי הבנזין העולמי מראים כי מחיר הבנזין הקמבודי בקמעונאות הגיע כעת ל-5,700 ריל לליטר (כ-1.41 דולרים), עלייה של 26.7% לעומת 4,500 ריל לפני שנה.

בקמבודיה אין כל יכולת זיקוק מקומית, וכל מוצרי הנפט תלויים ביבוא. משמעות הדבר היא שבכל מקום בו מתרחש עימות על פני כדור הארץ, כל שינוי במחירי הנפט ובהיצע האזורי ילחיץ מיד את תחנות הדלק ואת ספרי החשבונות המשפחתיים של מדינה זו בדרום-מזרח אסיה.

לפי דיווח של DW, ממשלת קמבודיה כבר הציגה הנחות על דלק, הפחתות מס ופטור ממכס על יבוא, בניסיון לרכך את השפעת עליית מחירי הנפט הבינלאומיים. עם זאת, עבור משפחות שהכנסתן מוגבלת ובלתי יציבה מלכתחילה, הסובסידיות רחוקות מלספק רשת ביטחון.

משפחות הדייגים באגם טונלה סאפ הן הראשונות שנפגעות. אביו של סוקסאן, סט סואם (Set Soeum) בן ה-41, סיפר ל-DW: "ברגע שמחיר הדלק עולה, אין לנו כסף לשלוח את הילדים לבית הספר בזמן. גם את הדגים אנחנו לא מצליחים לתפוס הרבה, וכל יום רק הדיג עצמו צורך כשלושה ליטרים של בנזין." תגובת הילדים נושאת רציונליות מעוררת חמלה. סוקסאן אומר: "אנחנו, חמישה חברים לכיתה, מתאגדים לקנות בנזין, לפעמים רק ליטר אחד בכל פעם. כשאין לנו בכלל, אנחנו חותרים בעצמנו, גם אם זה לוקח שעה, כדי להגיע לבית הספר."

סייין לי (Siyien Ly), בת שתים עשרה, מבלה יותר מחצי שעה בהליכה לבית הספר בעונה היבשה, וכשהשיטפונות מציפים את הדרכים היא יכולה להסתמך רק על סירות בית ספר הנתמכות בסיוע. היא אומרת: "הבנזין ממשיך לעלות, אבל אנחנו עדיין מתעקשים ללכת לבית הספר, כי החינוך חשוב לעתיד שלנו." אמה, קונתיאה (Kunthea Chin), מתפרנסת כעת ממכירת מיץ קנה סוכר לקיום משפחה בת שישה נפשות, כאשר הכנסתה היומית ירדה מכ-20 דולרים לכ-10 דולרים, וההוצאה על דלק בלבד מסתכמת בכ-150 דולרים בחודש.

המחיר הנסתר יותר נופל על בתי הספר הצפים עצמם. סמפורס וורן (Samphors Vorn), מנהל Action Education קמבודיה, אמר ל-DW: "עבור ילדים החיים בקהילות צפות ובאזורים מרוחקים, התנאי לקבלת חינוך אינו רק קיומו של בית ספר, אלא גם היכולת להגיע אליו. ברגע שמחיר הדלק עולה, עלות הנסיעה עולה איתו. עבור משפחות שהכנסתן מוגבלת ביותר, התחבורה הופכת למכשול שמונע נוכחות, ובסופו של דבר לשלילת זכותם של הילדים לחינוך."

משבר האקלים הופך את תרגיל החשבון הזה לקשה עוד יותר. בסקירה של DW דווח בשנה שעברה כי שינויי האקלים משבשים את חינוך הילדים בקהילות הצפות – עליות וירידות של מפלס המים, מזג אוויר קיצוני והסכנות בנסיעה בסירה הופכים את דרך ההגעה לבית הספר לקשה יותר ויותר. כעת, עליית מחירי הדלק והלחץ האקלימי מצטברים לנטל כפול.

נארי (Nary), בת ארבע עשרה, כבר עזבה את הכיתה. היא אינה יכולה לחזור לבית הספר בשל כאבי ראש מתמשכים שמקורם, ככל הנראה, בהשלכות של מחלת הדלקת הקרום המוח. אביה, הדייג טיט סארין (Tit Sarin), אמר ל-DW: "כשאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו דלק, אנחנו חייבים לחפש עבודה אחרת." הוא מרוויח כ-7.5 דולרים ביום מדיג, אך עלות הדלק להפלגה ארוכה אחת לדיג מחוץ לאגם מגיעה לכ-6.6 דולרים. כשאינם יכולים לעמוד בכך, כל המשפחה נאלצת לעבוד כפועלי יום, וקטיף פלפלים מניב רק כ-25 סנט לקילוגרם.

המצוקה של קמבודיה חושפת מבנה שלעתים קרובות מתעלמים ממנו: כאשר מלחמה מעלה את מחירי הנפט, אלה שמשלמים את המחיר הם לרוב לא הצדדים הלוחמים, אלא המדינות והאוכלוסיות הרחוקות ביותר משדה הקרב וחסרות היכולת להעביר את העלויות הלאה. לילדים הצפים על אגם טונלה סאפ לא הייתה ברירה אם לפתוח במלחמה, אך הם אלה שמשלמים את החשבון.