גנרל אוגנדי מכריז על פרישה ממשחקי הפצועים בנימוק של "כבוד למלך הבריטי" – אותות כפולים של שאריות קולוניאליות וחריגה צבאית מסמכות

על פי דיווח של רשת השידור הבריטית (BBC), מפקד ההגנה האוגנדי, גנרל מוחוזי קיינרוגבה, פרסם בתאריך ה-9 הצהרה ברשתות החברתיות שבה הודיע על פרישת אוגנדה ממשחקי הפצועים הבינלאומיים (Invictus Games), המתוכננים להתקיים בשנה הבאה בברמינגהאם, בריטניה.

"כדי שלא נתפרש כמתנגדים להוד מעלתו המלך צ'ארלס השלישי, אותו אנו מכבדים מאוד, אוגנדה פורשת כאן ממשחקי הפצועים," כתב קיינרוגבה בפוסט שפורסם בלילה, והוסיף כי "לא נשתתף באף אירוע שלא אושר על ידי הוד מעלתו".

הגורם המיידי לפרישה היה מכתב שנשלח בשם המלך. המכתב, שנחשף השבוע לתקשורת, קבע במפורש כי הנסיך הארי ורעייתו מייגן אינם מייצגים עוד את המלוכה הבריטית בתפקידיהם. רשת ה-BBC ציטטה מקורבים לזוג הדוכס והדוכסית מסאסקס, שטענו כי פרישת אוגנדה היא תוצאה ישירה של חשיפת המכתב. הטיימס ציטט את התבטאות הגנרל, וציין כי ברקע עמדה ההתרחשות המכונה "הסאגה של הארי-מייגן".

עם זאת, מקורות במלוכה ציינו כי המלך תומך בכל הפרויקטים המסייעים לחיילים פצועים – פער ברור בין עמדה זו לבין הנימוקים שציין הגנרל האוגנדי. דובר הוועדה המארגנת של משחקי האינוויקטוס אמר ל-BBC כי לא התקבל כל מידע רשמי על פרישה, וכי הם פונים לצד האוגנדי להבהרה – משמעות הדבר היא שתוקף הפרישה בפועל עדיין אינו ברור, ואין כל הצהרה ברמה ממשלתית המאשרת אם החלטת הפרישה מהווה מדיניות רשמית של אוגנדה או אם מדובר אך ורק בעמדתו האישית של ראש הצבא.

את אוגנדה לתחרות הזו משך דווקא הנסיך הארי בעצמו. ביולי השנה, כשהארי קידם את משחקי הפצועים בלונדון, הכריזה אוגנדה על השתתפותה והפכה למדינה ה-26 שמשתתפת בתחרות. מהכניסה לתחרות ועד לפרישה חלפו לא יותר משני חודשים, והמהירות עצמה מעוררת תהייה: מי שעשה את המחווה הדיפלומטית הזו לא היה משרד החוץ האוגנדי ולא רשות הספורט, אלא קצין צבאי בפוסט אישי ברשת חברתית.

באותו יום שבו הכריז על הפרישה פרסם קיינרוגבה גם מספר פוסטים נוספים. באחד מהם הוא תיאר את עצמו כ"המפקד הנאה, האמיץ והזוהר ביותר בכל הזמנים", ופרסם ברצף מספר הודעות זעם שבהן האשים גנרלים אחרים שעלו לבמה לרקוד ללא רשותו. רמת הפעילות של הגנרל ברשתות החברתיות לעומת סמכותו הדיפלומטית, והמתח שבין אלה לבין תפקידו הצבאי – כל אלה מקשים על המתבונן מבחוץ להבחין האם מדובר במדיניות מדינת אוגנדה או בהצהרת כוח של איש צבא חזק הנשענת על סמלי המלוכה.

מתחת לפני המהומה עולה צל של מורשת סמלית קולוניאלית: בשנת 2026, ראש צבא של מדינה אפריקאית בוחר להשתמש ב"כבוד למלוכה הבריטית" כציר מרכזי בשפתו הדיפלומטית, ולקשור את השתתפותה הבינלאומית של מדינתו למכתב היוצא מארמון בקינגהאם. בין אם מניעיו האמיתיים של הגנרל הם שיקולים פוליטיים, הפגנת כוח או העדפותיו האישיות – המחווה עצמה חושפת את העובדה שניתן להפעיל בקלות את מה שמכונה "ריבונות עצמאית" ברמה הסמלית.

על פי מקורבים לדוכס ולדוכסית מסאסקס שציטטה רשת ה-BBC, "היחידים שמשלמים בפועל את המחיר של החלטת הפרישה הם משתתפי משחקי הפצועים". החיילים האוגנדים הפצועים, שציפו לעלות למגרש בברמינגהאם ולהילחם על שיקומם ועל כבודם, נשללה מהם זכות ההשתתפות בעקבות פוסט לילי – והנימוק לכך, עד עתה, אף לא אושר רשמית ברמה הממשלתית האוגנדית.