אתיופיה מתכננת לאחד את תפקידי ראש הממשלה והנשיא: המעטה החוקי להרחבת כוחו של אבי
דיאלוג לאומי באתיופיה, שבו השתתפו כ-4,000 נציגים, המליץ להפוך את תפקיד הנשיא – הנחשב כיום בעיקר טקסי – למרכז הסמכות הפוליטית במדינה. אולם מפלגות האופוזיציה החרימו את התהליך כולו, קבוצות חמושות רבות נעדרו, ובבחירות לפרלמנט ביוני לא ניתן היה להצביע במספר אזורי סכסוך.
לפי דיווח של דויטשה ולה, ראש ממשלת אתיופיה אבי אחמד עומד בפני רפורמה חוקתית שעשויה לשנות מן היסוד את גבולות כוחו. לאחר שבועות של התייעצויות במסגרת דיאלוג לאומי, כ-4,000 נציגים דנו באדיס אבבה בנושאים מרכזיים כגון מבנה המדינה, יחסי קבוצות אתניות, שלטון החוק וזכויות אדם. בסופם של הדיונים הומלץ לאחד את תפקידי ראש הממשלה והנשיא, ולהפוך את תפקיד הנשיא – הנחשב כיום בעיקר טקסי – למרכז הסמכות הפוליטית במדינה.
אבי עצמו לא נכח בישיבות אלו, אך אם הרפורמה תצא לפועל, הוא יהיה הנהנה העיקרי ממנה. מרכיבי המפתח לקידום הרפורמה כבר קיימים: אבי ניצח ברוב מוחץ בבחירות לפרלמנט ביוני, ומפלגת השגשוג שבה הוא חבר מחזיקה ברוב הנדרש בפרלמנט כדי לקדם שינוי חוקתי.
עם זאת, הייצוגיות של מה שכונה "דיאלוג לאומי" עוררה מלכתחילה ספקות חמורים. מפלגות האופוזיציה החרימו את התהליך כולו, וגם קבוצות חמושות בעלות תביעות פוליטיות חשובות לא שלחו נציגים. אף שחלק מתנועות אלו אכן שנויות במחלוקת, התוצאה היא שכל הכוחות הפוליטיים המעורבים ביותר בסכסוכים הנוכחיים של אתיופיה נעדרו.
דויטשה ולה ציטטה את העיתונאי הבריטי ומומחה לענייני אתיופיה, מרטין פלאוט, שאמר: "ללא השתתפות מפלגות האופוזיציה והפלגים החמושים, בתהליך חסרה התמיכה של אותם גורמים המרגישים מנוכרים כלפי המשטר הנוכחי." הוא אמר במישרין כי מדובר ב"מבצע של חותמת גומי", והצהיר: "אני משוכנע שראש הממשלה יקבל את מה שהוא רוצה."
פעיל זכויות האזרח והפרשן הפוליטי האתיופי בפקדו היילו נוקט אף הוא עמדה ביקורתית, וסבור כי הרפורמה היא בבסיסה "מונעת מהחזון של מפלגת השגשוג עצמה". הוא אף הצביע באופן ישיר יותר: "אף אחד לא מאמין שאי פעם היו באתיופיה בחירות דמוקרטיות." קביעה זו מכוונת לבחירות לפרלמנט עצמן – במספר אזורי סכסוך לא התקיימה הצבעה, ומפלגות האופוזיציה דיווחו על הגבלות ופעילות דיכוי.
בין לגיטימיות פרוצדורלית ללגיטימיות עממית
ההבחנה המרכזית שהיילו מדגיש היא הנתק בין לגיטימיות פרוצדורלית ללגיטימיות עממית. הוא מציין כי למוסדות הפוליטיים הנוכחיים באתיופיה יש "לגיטימיות פרוצדורלית" לקדם רפורמה מסוג זה, אך חסרה להם "לגיטימיות עממית" רחבה. ייתכן שהפרלמנט מוסמך לשנות את החוקה ולהנהיג משטר נשיאותי באמצעות הליכי חקיקה, אך הייצוגיות שלו נותרת לקויה. באיזו מידה רוב שניתן בבחירות שבהן לא ניתן היה להצביע באזורי סכסוך ושבהן מפלגות האופוזיציה ספגו דיכוי יכול לייצג את העם – זוהי שאלה פתוחה.
מאז עלה לשלטון ב-2018, אבי ביסס בהדרגה את כוחו. מפלגת השגשוג, שהוקמה ב-2019 בהנהגתו מאיחוד של מספר שותפים קואליציוניים, עיצבה מחדש באופן משמעותי את המפה הפוליטית במדינה וצמצמה במידה ניכרת את מרחב הפעולה של מפלגות האופוזיציה. אבי שולט גם בצבא ובמוסדות הביטחון. פלאוט אומר במישרין כי מרחב הכוח שנותר למשטר החדש "לתפוס" הוא למעשה כבר מצומצם מאוד. לדעתו, הרפורמה המוצעת אינה כל כך העברת כוח ליחיד, אלא "מתן גושפנקה רשמית למצב שכבר קיים".
היילו, מנגד, מזהיר מזווית אחרת: "משטר נשיאותי נוטה יותר להידרדר לדיקטטורה."
פלסטר על פצע סדוק
ללא קשר להיקף הסמכויות שיהיו לנשיא החדש, את משבריה העמוקים של אתיופיה לא ניתן לפתור באמצעות התאמות מוסדיות. הסכסוכים המזוינים באורומיה ובאמהרה נמשכים; מלחמת תיגראי בשנים 2020-2022 הותירה סדקים פוליטיים וחברתיים עמוקים, ובעיות פוליטיות וטריטוריאליות רבות נותרו ללא פתרון למרות יוזמות שלום שנראו לכאורה חיוביות; כמחצית מהאוכלוסייה עדיין חיה מתחת לקו העוני.
פלאוט נוקט במטפורה חדה: הרפורמה המוצעת היא רק "פלסטר על פצע סדוק". הוא סבור כי הרפורמה אינה נוגעת בבעיה המהותית האמיתית – היחסים בין הממשלה המרכזית באדיס אבבה לבין יותר מ-80 הקבוצות האתניות באתיופיה. ניסיונות קודמים להפיג את המתחים בין המרכז לאזורי השוליים נכשלו כולם. לדעתו, על הממשלה המרכזית לפתור תחילה את הסכסוכים היסודיים עם הקבוצות האתניות והאזורים השונים.
רפורמה חוקתית שנולדה בתוך דיאלוג שבו הודרה האופוזיציה, ושקיבלה גושפנקה פרוצדורלית מבחירות שייצוגיותן לקויה – בין שתיארז בסופו של דבר כ"אחדות לאומית" ובין שתיארז כהבטחה ל"הנהגה חזקה" – נמנעת בדיוק ממקור המשבר הפוליטי האמיתי של אתיופיה: כיצד מחולק הכוח בין המרכז לבין הקבוצות האתניות, ומי רשאי להשתתף בהכרעה על חלוקה זו.
אין עדיין תגובות. התחילו את הדיון.