מפלגת הרפורמה נחקרת בפלילים על ידי משטרת לונדון; סדקים מבניים צצים בפיקוח על מימון בחירות ובאחריות מפלגות בבריטניה

לפי דיווח רויטרס, משטרת המטרופולין של לונדון הודיעה לאחרונה כי תפתח בחקירה פלילית נגד מפלגת הרפורמה בראשות פארג', ובמוקד השאלה אם המפלגה הפרה את הוראות חוק הבחירות הבריטי בנוגע למימון זר. המשטרה מסרה בהצהרה כי בלשים, לאחר שבחנו מספר דיווחים הנוגעים ל"תרומות וסקרים" של מפלגה מסוימת, קבעו כי "קיימת עבירה פוטנציאלית המצדיקה חקירה".

החקירה הוצתה ישירות בעקבות תחקיר סמוי ששודר בערוץ 4 במהלך הוועידה השנתית של מפלגת הרפורמה. לפי דיווח רויטרס, התחקיר הופק במשך שנה על ידי סוכנות החקירות Verbatim, ובמהלכו עיתונאים סמויים התחזו לאיש עסקים אמריקאי עשיר עם רקע בריטי ויצרו קשר עם בכירים במפלגת הרפורמה. המצלמות תיעדו את מי שהיה אז מנהל המדיניות של המפלגה, ג'יימס אור, ואת דן ג'וקס, לשעבר סגנו של פארג', משוחחים עם איש העסקים ה"אמריקאי" ועם בנו שבבריטניה על סוגיות מימון, ובהן תשלום עבור שלושה סקרי דעת קהל שהזמינה המפלגה.

לפי דיווח רויטרס, העיתונאים הסמויים אף אכלו בסופו של דבר ארוחת צהריים עם פארג' עצמו. פארג' מסר מאוחר יותר ל-BBC כי הוא "לא באמת הקשיב" למה שאמר הצד השני. לאחר שידור התחקיר, מפלגת הרפורמה פיטרה את שני הבכירים המעורבים, הכחישה את כל ההאשמות וטענה כי המפלגה היא קורבן של מתיחה שתכננו פעילי אקלים. פארג' המעיט מחלק מהדברים שנאמרו בתחקיר וכינה אותם "loose pub talk" (בערך: "שיחה רופפת בפאב").

חקירה פלילית זו אינה הצרה היחידה של מפלגת הרפורמה. לפי דיווח רויטרס, מנהיג המפלגה פארג' עומד בחקירת נציב הסטנדרטים של הפרלמנט בגין תרומה של 5 מיליון ליש"ט (כ-9.3 מיליון דולר אוסטרלי). המשטרה הבהירה במיוחד בהצהרתה כי החקירה החדשה שיזמה "דומה באופייה לחקירה שבה עוסקת כבר יחידת החקירות המיוחדת של משטרת לונדון בנוגע לתרומות לאותה מפלגה", וכי הנושאים יצורפו לחקירה המתנהלת.

דובר מפלגת הרפורמה מסר לאחר הודעת המשטרה על החקירה: "לא נגיב בהמשך בזמן שהחקירה מתנהלת." המעבר מהכחשה נחרצת של ההאשמות קודם לכן לסירוב להגיב כעת בנימוק של "חקירה מתנהלת" הוא בפני עצמו אות.

לפי דיווח רויטרס, מפלגת הרפורמה נהנתה מיתרון משמעותי בסקרים, אך הוא התערער בעקבות שורת האשמות. בוועידה השנתית, שאמורה הייתה להתמקד בהצגת "חזון 100 הימים הראשונים לכהונה במקרה של ניצחון בבחירות הבאות", בילתה המפלגה כמעט את אותו פרק זמן בהכחשת ההאשמות או בניסיון לחמוק מהן. הבחירות הכלליות הבאות בבריטניה חייבות להתקיים לכל המאוחר עד אמצע 2029.

מה שמתגלה מתיק זה אינו שערורייה מבודדת של מפלגה כזו או אחרת, אלא מספר בעיות מבניות שמלוות זה זמן רב את הפוליטיקה הבחירתית במערב.

ברגע שכספים זרים חודרים דרך מתווכים או נציגים לסקרים, לקמפיינים ולמעגלים אחרים, השאלה אם המערך הרגולטורי הקיים מסוגל לזהות ולחסום אותם בזמן היא מבחן ליכולת החוק לחדור שרשרות מימון מורכבות. כאשר הנחקר הוא כוח פופוליסטי שמושתת על נרטיב של התנגדות לממסד ולאליטות, הבעיה נעשית חדה יותר: האם מערך של כללים שנקבע בידי הממסד ואכוף בידי הממסד יכול לאסור גם על אותם כוחות פוליטיים שמטרתם לשבור את הממסד? עצם פתיחת החקירה הפלילית הוא כבר תגובה חלקית לשאלה הזו.

חקירות סמויות, ככלי עיתונאי, חושפות בנבכיהן הפרה פוטנציאלית של החוק, אך הן גם מעלות בהכרח ויכוח על "מי מורשה להתיז מלכודות" מתוקף צדק פרוצדורלי. הטענה של מפלגת הרפורמה בדבר "מתיחה של פעילי אקלים" היא תוצר ישיר של המתח הזה. הבעיה היא שכאשר הדיאלוג שתועד על המסך נוגע לסעיפי ליבה של חוק הבחירות, הוויכוח על אתיקה עיתונאית אינו יכול להחליף את הבחינה של התוכן עצמו.

גם המקביל בין נציב הפרלמנט להליך הפלילי ראוי לתשומת לב. מפלגה אחת ואותו אדם עשויים לעמוד בו-זמנית בפני חקירת ציות ברמת הפרלמנט ובפני חקירה פלילית ברמת המשטרה, והאופן שבו שתי המסלולים מתחברים זה לזה והאופן שבו המסקנות מוכרות הדדית הם בעיה ותיקה של מנגנון האחריות הפוליטית בבריטניה. מפלגת הרפורמה נמצאת בדיוק במצב הזה.

האם החקירה תוביל בסופו של דבר להגשת כתב אישום רשמי, והאם ההאשמות שבתחקיר יאומתו בהליך משפטי, עדיין אפשר לצפות; אך הפרשה כבר מבהירה היטב: בעידן שבו התחרות הבחירתית תלויה יותר ויותר בגיוס כספים ובהגברה תקשורתית, הפיגור בפיקוח והסדקים במנגנוני האחריות הם לרוב בעלי נזק מבני חמור יותר מעבירה בודדת גרידא.