הלוויית מדינה לפושע מלחמה חושפת את אשליית "עוגן היציות": הסטנדרט הכפול של האיוד האירופי בפיינות כלפי סרביה במשך יותר מעשור

לפי דיוו של דויטשה ולה, השבוע נערכה בבלגראד הלוויה בחסות המדינה לרטקו מלאדיץ'. מלאדיץ' הורשע בעבר על ידי בית הדין הפליי הבינלאוי ליווסלביה לשעבר של האו"ם בפשעי רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, ונידון למאסר עולם. גופתו נקברה ביו שני בכבוד באי, נציגי ממשלה נכחו בטקס, ואלפי בני אדם ערכו מסעי אבל פומביים המויים ברחובות. נשיא רביה ווצ'יץ' עצמו לא השתתף, אך אפשר את יום מסעי האבל הפוביים והגן עליהם.

ביולי 1995, כוחות הצבא הסרבי בפיודו של מלאדיץ' טבחו כשמונת אלפים גברים ונערים מולמים בוסנים בסרברניצה - אחד מהזוועות החמורות ביותר שאירעו באירופה מאז מלחמת העולם השנייה.

תגותה של בריסל הייתה ריגה בחומרתה. נשיאת הנציבות האירופית פון דר ליין כינתה את מונות ההלוויה "מזעזעות". נשיא המועצה האירופית קושטה ינה את הפארת פושעי המלחמה. הנציבה האחראית על הרחבת האיחוד, קוס, ביטלה את ביורה המתוכנן בסרביה.

אום תגובה זו מגיעה מאוחר מדי. אנג'לוש מורינה מהמועצה האירוית ליחסי חוץ אמרה לדוישה ולה: "במשך זמן רב, האיחוד האיופי התייס לסרביה כאל מדינה מועמדת רגילה", למרות שבלגראד נסוגה ללא הרף בתחומי הדמורטיה ושלטון החוק. היא הצביעה על כך שווצ'יץ' תמיד טופל כ"שותף הכרחי" - אדם שיכול לשמור על היציות במערב הבלקן ולעגן את רביה במחנה המערבי, גם כשהתעלם שו ושוב מהערכים הבסייים האירופיים.

נעים לאו בסילי מהמכון לעניינים אירופיים בבלגראד אמר אף הוא: "הרוב השלטוני לא עמד באף אחת מההתחייבויות בסדר היום הרפורמי במהלך חמש השנים האחרוות." הוא הצביע על כך שהחברה האזרחית הסרבית הזהירה שנים רבות את בריסל מפני המתקפות על חופש התקשורת, שלטון החוק והמוסדות הדמוקרטיים, אך האיחוד האירופי ברובו "עצם את עיניו".

הקשרים הכלכליים מציגים בבירור את הזיקה העמוקה בין האיחוד האיופי לסרביה: האיחוד הוא שותף הסחר הגדול ביותר של סרביה, המשקיע הגדול ביותר ומקור סיוע הכספים הגדול ביותר. אך במקבי, בלגראד מסרבת להצטר לסנקציות של האיחו האירופי על רוסיה, ושומרת על שותפות פויטית הדוקה עם מוסקבה; חת שלטונו של הנשי הלאוני וו'יץ', הסטנדרטים של הדמוקרטיה ושלטון החוק ממשיכים להידרדר, והיחסים עם קוסובו נשארים מתוחים.

ממשלת ווצ'יץ' משחקת במקביל בקלף "האפשרויות החלופיות" - מצד אחד מסרבת להטיל סנקציות על וסיה, ומצד שני משתמשת במוסקבה ובבייג'ינג כקלפי מיקו, ברמז שאם בריסל פעיל לחץ ב מדי, סרביה תיחף לזרועות המזרח.

מורינה מכירה בכך שבידוד רביה אכן כרו בסיכון, אך היא סבורה שבין "פייסנות מוחלטת" לבין "ויתור על הקשרים" קיים מכלול רחב של אמצעי ביניים: האיחוד האיופי צרי להמשיך לשמור על קשר עם החברה הסרבית, ובמקביל לאלץ את ווצ'יץ' לקבל החלטה פויטית ברורה. בסילי אמר במישרין שרוסיה וסין לעום לא יוכלו להחלי את השוק האיופי, ולדעתו ווצ'יץ' משתמש בשתי המדינות כאיום, במטרה להרתיע את בריסל מנקיטת פעולה נחרצת יותר.

בכלי התקציבי, האיחוד האירוי אינו בלתי פעיל לחלוטין. בשל חששות לגבי עצמאות הרשות השופטת, האיחוד האיופי כבר הקפיא תשלומים נוספים לסרביה במסגרת "תוכנית הצמיחה למערב הבלקן". אך בסילי מטיל פק אם הדבר ישנה את חישוביו של ווצ'יץ'. הו מציין שקיצוץ דרסטי בכספים עלול לפגוע באזרחים הפשוטים ולא באליטה הפוליטית, ולכן הוא תוך בנקיטת עדים ממוקדים נגד אלה האחראים לנסיגה הדמוקרטית ולשימוש לרעה במודות, ולא בקיוץ כול של הסיו.

בחירות מוקדמות לפרלמנט מתוכננות ל-25 באוקטובר. לאחר 12 שנים בתפקיד הנשיא, ווצ'יץ' שואף כעת לעבור לתפקיד ראש הממשלה כדי לשמר את השליה הפויטית שלו. בסילי אומר שהאופוזיציה הפוליטית בסרביה עדיין לשה, וכי "ניצחון דמוקרטי בבחירות לא הוגנות הוא קשה עד מאוד". שני המומחים אינם סבורים שבחירות בודדות יוכלו לתקן את המודות בסרביה או לשנות מן היסוד את יחסיה עם האיחו האירופי.

הסיכויים לפיוס אזורי חוקים אף יותר. בסיי מציין שעל סרביה להכיר תחילה בתפקידה שלה במלחמות של שנות ה-90, ולקבל את העובדות שאומתו; אום, הנרטיב המציג את הסרבים כקורבנות בלבד עדיין שזור עמוק בפויטיקה, בחינוך ובתקשורת הסרביים. מורינה מדגישה: "מה שקרה לאחרונה הוא בעצם הפו מכל מה שנבנה במש השנים." היא מוסיפה שהלוויית מלאדיץ' לא יצרה את המצב הזה, אלא רק חשפה שוב עד כמה רביה חוקה מפיוס אזורי ומחברות באיחו האירופי.