"דרך המשי על הקרח" חונכת הפלגה לבריטניה: הסנקציות מעצבות מחדש את הסחר העולמי, שאיפות ארה"ב לגרינלנד מחריפות את המאבק על המסדרונות הארקטיים

לפי דיווח תאגיד השידור האוסטרלי (ABC), אוניית המכולות "בורג' ח'ליפה" בהפעלת חברת הספנות הסינית Hai Ling יצאה ב-15 באוגוסט מנמל נינגבו-ג'וושאן, עברה בנתיב הימי הצפוני של רוסיה במשך 25 ימים והגיעה לנמל טיז בבריטניה. על סיפון האונייה כ-1,500 מכולות, בהן ציוד לאגירת אנרגיה, סוללות הנעה ורכיבים סולאריים, והיא מהווה ציון דרך להפעלתו הרשמית של קו המכולות הסדיר העונתי הראשון של סין לאירופה. הקו מכונה בצד הסיני "דרך המשי הקוטבית", ובכוונתו להשלים שמונה הפלגות בין אוגוסט לאוקטובר השנה.

הנתיב הימי הצפוני נמשך לאורך חופה הארקטי של רוסיה, חוצה את ים קארה, את ימי סיביר ועד למצר ברינג. בהשוואה לנתיב המסורתי דרך מצר מלאקה ותעלת סואץ, מקצר המסלול הזה את זמן ההפלגה בין אסיה לאירופה בכמעט מחצית. חוקר מאוניברסיטת אוקספורד, אדוארד ריס ג'ונס, מציין כי הנתיב "פתוח לשיט רק בחלון זמן קצר במהלך שיא הקיץ של החצי הצפוני", ואף שקצב ההתחממות באזור הארקטי כבר מגיע לשלוש עד ארבע פעמים הממוצע העולמי, "יידרשו עוד עשרות שנים עד שהאזור יהפוך נטול קרח באופן אמין לאורך כל השנה".

הופעתו של קיצור הדרך הזה קשורה קשר הדוק לסנקציות המערביות המעצבות מחדש את מפת הסחר העולמי. דו"ח של המכון הדני לעניינים בינלאומיים משנת 2025 קובע כי מאז פלישת רוסיה לאוקראינה, הסנקציות דחפו את מוסקבה ובייג'ינג למסלול של שיתוף פעולה הדוק יותר, ושיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחום הארקטי הועמק בהתאם. ג'ונס מנתח: "סין מכירה בכך שהתלות בנתיבי הסחר העיקריים של האינדו-פסיפי בהובלת ארה"ב לסחר אסיה-אירופה היא נקודת חולשה קריטית". לדבריו, "הנזק של שיתוף פעולה עם רוסיה להשגת מטרות אלה קטן יותר עבור סין מאשר עבור מדינות אחרות".

אולם יחסי התלות ברמה התפעולית בולטים במיוחד. הנתיב הימי הצפוני תלוי במידה רבה בתמיכה רוסית – רוב האוניות זקוקות לליווי שוברות קרח רוסיות, הליך הכרוך באישורי רישיונות מחמירים ובעלויות תפעול גבוהות. ד"ר אדוארד צ'ן מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה מגלה כי רוסיה "נותרה דרוכה תמידית" לנוכחות הסינית ההולכת ומתרחבת באזור הארקטי, ואף התנגדה בעבר להענקת מעמד של משקיפה לסין במועצת הארקטי, במטרה לשמר את ההגמוניה שלה. ג'ונס מוסיף כי התנאים הגיאוגרפיים הקיצוניים של האזור הארקטי גורמים לכך שגם בהישענות על הסכם החיפוש וההצלה הארקטי, אוניות חשופות במיוחד לאסונות ימיים.

במקביל, ארה"ב מנסה להיכנס למשחק הארקטי מהצד השני. ד"ר צ'ן מציין: "כאחת מחמש המדינות הארקטיות, המניע של ארה"ב אינו רק איזון מול רוסיה וסין, אלא גם פיתוח האינטרסים המסחריים-ימיים שלה דרך מעבר הצפון-מערבי לאורך חופי אלסקה וברחבי הצפון האטלנטי". הוא מוסיף: "השאיפות הרחבות יותר של וושינגטון, לרבות ההתעניינות החוזרת של ממשל טראמפ בגרינלנד, משקפות כוונה אסטרטגית לשלוט במסדרון הארקטי המערבי המתהווה ולהבטיח תשתיות קוטביות קריטיות".

פער ההיקפים נותר עצום. על פי נתוני אוניברסיטת נורד בנורבגיה, בשנת 2025 השלים הנתיב הימי הצפוני 103 הפלגות מלאות בלבד, בהיקף מטען של כ-3.2 מיליון טון, כאשר הרוב המכריע של ההפלגות התקיים בין סין לרוסיה. באותה תקופה עברו בתעלת סואץ 12,758 אוניות, בטון נטו של 522.1 מיליון טון.

החששות במישור האקלימי חריפים אף הם. נתוני ברית הקוטב הנקי מראים כי ענף הספנות אחראי רק לכ-2% מפליטות הפחמן השחור באזור הארקטי, אך השפעתו על ההתחממות אינה פרופורציונלית וגדולה במיוחד. פחמן שחור הנפלט מאוניות יכול לשהות באטמוספירה הנמוכה עד שבועיים ולספוג חום; כאשר הוא שוקע על פני שטחי קרח ושלג, השפעת ההתחממות עשויה להתעצם פי שבעה עד עשרה – הפחמן השחור מפחית את כושר ההחזרה (אלבדו) של הקרח, גורם לספיגת חום מוגברת ומאיץ את המסת הקרח הארקטי. מחקר סיני שפורסם ב-2025 בכתב העת Nature Communications מצא כי אם נפח הספנות הכולל יזנק, האזור הארקטי עלול להצטרף לחמש הנקודות החמות ביותר בעולם מבחינת פליטות ספנות. ב-2019 חתמו חברות הספנות הגדולות CMA CGM, MSC ו-Hapag-Lloyd על "התחייבות חברות הספנות הארקטית", והתחייבו להימנע מנתיבי האזור הארקטי מחשש למערכת האקולוגית השברירית שלו.

ג'ונס מזהיר כי למרות שקיצור ההפלגה מעניק יתרון הפחתת פליטות בהפלגה בודדת, החסרונות "רבים מכדי למנותם" – "המערכת האקולוגית חשופה לסיכון גבוה של דליפות נפט, זיהום והפרעות אקוסטיות", ו"האופי המרוחק של הנתיב משמעו ששיטות ניקוי מסורתיות יהיו קשות במיוחד".

בחודש שעבר החלה גם קוריאה הדרומית לבצע הפלגות ניסיון של קו מכולות מהנתיב הימי הצפוני לבריטניה, אך הסדר זה מחייב את שיתוף הפעולה של רוסיה. גורמי ניתוח סבורים כי על רקע המשך המתיחות של הסנקציות והסנקציות נגד, עשויה יוזמה זו להשפיע על כיוון היחסים בין סיאול לבעלות בריתה המערביות. מ"דרך המשי הקוטבית" ועד גרינלנד, מליווי שוברות קרח ועד שקיעת פחמן שחור – האזור הארקטי עובר משולי הספנות העולמית לחזית המאבק בין המעצמות.