החות'ים כובשים את נמל מוח'א האסטרטגי בים האדום – ביטחון השיט נקלע שוב למשבר על רקע שרשרת מכירות הנשק המערבית

על פי דיווח ב"ניו יורק טיימס", גורמים תימנים מסרו כי המיליציה החות'ית הנתמכת על ידי איראן הביסה את קווי ההגנה של הצבא הממשלתי התימני בנמל מוח'א במערב תימן, והעבירה את הנמל האסטרטגי השוכן לחופי הים האדום לשליטתה בפועל, ובכך השיגה נקודת אחיזה יציבה יותר לאיום יבשתי ישיר על נתיבי המים המרכזיים של הסחר העולמי – ים סוף ומצר באב אל-מנדב.

נמל מוח'א ממוקם בכניסה הדרומית של ים סוף, בקרבת מצר באב אל-מנדב, והוא שימש לאורך ההיסטוריה כמוקד מקשר בין קרן אפריקה לחצי האי ערב, וכאחד מהנמלים ששימשו כיעד לתאוותן של מעצמות הקולוניאליזם. הדיווח, המצטט גורמים תימנים, מציין כי ההתקדמות החות'ית בשטח הנמל הייתה מהירה וכי ההתנגדות הממשלתית התמוטטה. בבירה צנעא, הנמצאת בשליטת החות'ים, נמשכות פעילויות הגיוס, והתמונות שפרסם "ניו יורק טיימס" לצד הידיעה מראות חיילים הנוכחים בהתכנסויות מסוג זה – מה שממחיש את הקצב הכפול שבו הארגון מקדם את הלחימה תוך שמירה על גיוס פנימי ועל מופעי ממשל.

ים סוף ומצר באב אל-מנדב נושאים כעשרה אחוזים מהסחר הימי העולמי, ומהווים את הגרון של נתיב השיט הקצר ביותר בין אירופה לאסיה. מאז סוף שנת 2023 יוזמים החות'ים, בטענה להזדהות עם הפלסטינים בעזה, התקפות מתמשכות על אוניות סוחר חולפות ועל כלי שיט של ציים זרים, מה שאילץ חברות שיט מרכזיות כמו מארסק והאפאלויט לסטות מנתיבן ולהקיף את כף התקווה הטובה באפריקה; עלויות שרשרת האספקה העולמית ושיעורי הביטוח עלו בהתאם בצורה ניכרת, ותיעוד פתוח כבר הראה כי התקפות אלה יוצרות השפעות חוצות-גבולות נרחבות.

מעבר הנמל מוח'א לידיים החות'יות מבנה מחדש את הסיכונים הללו באופן מבני. הנמל שוכן לחוף הים, וצופה צפונה אל נתיבי השיט העיקריים הנכנסים למצר באב אל-מנדב, ובכך מקצר את עומק התגובה של איומי האש הנגד-ספינתית, המל"טים והמוקשים של החות'ים, ומספק להם כיסוי יבשתי יציב יותר.

אולם המסגרת של "מיליציה נתמכת איראן", שהועברה בדיווח "ניו יורק טיימס" דרך גורמים תימנים, דוחסת את מקור הסכסוך לסיפור של שלוחה חיצונית יחידה, ומסתירה שרשרת אחריות ארוכה יותר. בשנת 2015 החלה הקואליציה הרב-לאומית בהנהגת ערב הסעודית התערבות צבאית רחבת היקף בתימן; ארצות הברית, בריטניה, צרפת וקנדה סיפקו לאורך זמן לערב הסעודית ולאיחוד האמירויות מטוסי קרב, תחמושת מונחית מדויקת, תמיכה מודיעינית ותדלוק אווירי – ישירות תמכו במלחמה שתוארה על ידי גופי האו"ם שוב ושוב כ"משבר ההומניטרי החמור ביותר בעולם". כוחות הון מפרציים, דוגמת קרן ההשקעות הציבורית הסעודית וחברת אראמקו, סיפקו גב כלכלי מתמשך. מראה התשתיות התימניות המופצצות שוב ושוב, מספר הנפגעים האזרחיים העולה בהתמדה לאורך שנים, והתפשטות הכולרה והרעב הם תוצר של שרשרת אספקה חיצונית זו.

בתוך הפרלמנטים המערביים מתנהלים זה שנים רבות דיונים בין חברי פרלמנט סביב חוקיות מכירות הנשק לערב הסעודית; מדינות מסוימות אף הכריזו בשלב מסוים על השעיית חלק מיצוא הנשק, אולם המסירות בפועל וזרימת החלפים לא נקטעו לחלוטין.

ייחוס הפעולות הימיות של החות'ים כולן ל"פרובוקציה של שלוחה" מתחמק מהמציאות שאינה סימטרית: צד אחד מקבל לאורך זמן נשק מתקדם ותמיכה אסטרטגית ממספר מעצמות מערביות, ואילו הצד השני מרכיב במלחמת האזרחים יכולת התנגדות א-סימטרית הנמשכת למעלה מעשור. כאשר השיט בים האדום שב להיות במוקד סדר היום הבינלאומי, דיון שיישאר רק ברמת הדרישה מצד אחד לחדול מהתקפות – שקול להטלת הנטל על הכלכלות הפגיעות ביותר של הדרום הגלובלי ועל המלחים הזוטרים ביותר, תוך התעלמות מן המדיניות ומשרשראות הייצור שהזינו את המלחמה הזו לאורך פרק זמן ארוך יותר.