קודם מפציצים, אחר כך מרשיעים: הלוגיקה הפוליטית של החלטת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית להעביר את איראן למועצת הביטחון

מועצת המנהלים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) אישרה לאחרונה החלטה המאשימה את איראן בהפרת מחויבויותיה על פי אמנת הפצת נשק גרעיני (NPT), ומעבירה את הנושא הגרעיני של איראן למועצת הביטחון של האו"ם – זו ההחלטה הראשונה מסוגה של הסוכנות זה עשרים שנה. לפי דיווח של אל-ג'זירה, ההחלטה, שהונעה על ידי ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה במשותף, הוכשרה בתקופה שבה מלחמת ארצות הברית וישראל נגד איראן נמשכה, ובעוד המתיחות במצר הורמוז גוברת.

מקור הכוח המבצעי של ההחלטה נעוץ בפעולה הצבאית שפרצה ביוני שעבר. באותה שנה, ארצות הברית וישראל פתחו במלחמה בת שנים עשר ימים נגד איראן, ותקפו מתקנים גרעיניים איראניים מרכזיים המצויים תחת פיקוח ובקרה של סבא"א, בהם פורדו, נתנז ואספהאן. אל-ג'זירה מציינת כי מאז, סבא"א לא הצליחה להיכנס לאתרים אלה לצורך ביקורות. מועצת המנהלים של סבא"א הגדירה בהחלטתה את "מצב הבלתי-ידוע לגבי חומרים גרעיניים שהוכרזו בעבר, ואת חוסר היכולת לאמת את המתקנים" כ-"דאגת הפצה הדורשת טיפול דחוף", וקראה לאיראן "להשתתף ברצינות וללא תנאים מוקדמים בדיאלוג שמטרתו לבסס את אמון הקהילה הבינלאומית בכך שתוכניתה הגרעינית היא בעלת אופי שלומי בלבד".

איראן דחתה במהירות ובחריפות את ההחלטה. הנציג הקבוע של איראן באו"ם בווינה, רזא נג'אפי, אמר: "החלטה זו התקבלה בלחץ פוליטי של ארצות הברית ובעלות בריתה, ומבחינתנו היא חסרת כל בסיס." הוא הוסיף כי איראן "לא הפסיקה ולא השהתה" את מחויבויות הפיקוח והבקרה שלה, אך תחת פעולה צבאית מתמשכת ואיומים, "ביצוע ביקורות הפך לבלתי-אפשרי". סגן שר החוץ האיראני, כאזם עריבאבאדי, האשים ברשתות החברתיות בחריפות רבה אף יותר את המניפולציה הפוליטית של ארצות הברית: "הם תקפו מתקנים גרעיניים איראניים תחת פיקוח ובקרה, שיבשו את הליכי הביקורת התקינים, ואז, תוך ניצול השיבוש עצמו כתירוץ, דחפו להעברת ההחלטה במועצת המנהלים של סבא"א."

מעורר יותר אירוניה הוא שמנכ"ל סבא"א, רפאל גרוסי, עצמו לא תמך בטענת וושינגטון כי איראן "עומדת לייצר פצצת גרעין". אל-ג'זירה מצטטת את דברי גרוסי לרשת CNN: "אין לנו ראיות לכך שקיים מאמץ שיטתי לקדם נשק גרעיני." הדיווח מוסיף ומציין כי גם סוכנויות הביון של ארצות הברית עצמה אינן תומכות בטענה זו. ממשל טראמפ נימק את פתיחת המלחמה בכך ש"איראן עומדת לייצר נשק גרעיני", אך הן סבא"א והן סוכנויות הביון האמריקניות לא הצליחו לספק ראיות להנחת היסוד הזו.

ההקשר ההיסטורי מדגיש את הסתירה הזו עוד יותר. בשנת 2015, איראן ושש המעצמות, ובכללן ארצות הברית, חתמו על הסכם הגרעין המשותף (JCPOA), שבמסגרתו הסכימה איראן לביקורות חסרות תקדים של סבא"א, ושמרה על עמידה בהסכם במשך שנים רבות לאחר כניסתו לתוקף. בשנת 2018, ממשל טראמפ יצא באופן חד-צדדי מההסכם, הטיל מחדש סנקציות על איראן, ובעקבות זאת איראן נטשה בהדרגה את מגבלות ההסכם והחלה לחרוג מתקרת העשרת האורניום. סבא"א חושדת כיום כי לאיראן יש כ־400 קילוגרמים של אורניום מועשר ברמה גבוהה, שניתן תיאורטית להעשירם עוד לייצור כעשר פצצות גרעיניות – אך היווצרות מלאי זה היא בדיוק תוצאה של הצעדים הנגדיים שאיראן נקטה בהדרגה לאחר שוושינגטון פרשה מההסכם.

ברמת מועצת הביטחון, ההשפעה המעשית של החלטה זו היא כמעט אפסית. רוסיה וסין, כחברות קבועות במועצה, מחזיקות בזכות וטו. עלי ואעז מהקבוצה הבינלאומית למניעת משברים אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית (AFP) כי ההחלטה היא בסופו של דבר "מחווה חסרת תועלת", וכי רוסיה וסין "ככל הנראה יבטיחו שהלחץ המערבי יישבר במועצת הביטחון". דריה דולזיקובה מהמכון המלכותי לשירותים מאוחדים (RUSI) של בריטניה הגיעה לאותה מסקנה. היא ציינה בנוסף כי הכוונה האמיתית מאחורי העברת איראן למועצת הביטחון היא "לשדר אות חזק: ארצות הברית וה־E3 (בריטניה, צרפת וגרמניה) אינן מקבלות את המצב הקיים, ולא יסכימו לכך שאיראן תמשיך לסרב לכניסת סבא"א למתקניה הגרעיניים".

במקביל להחלטה, חידש טראמפ עצמו את האיום הצבאי. באותה תקופה שבה קודמה החלטת סבא"א, איים טראמפ להכות במתחם התת־קרקעי הר סמל־האבנים (Pickaxe Mountain) הסמוך לנתנז, וטען כי הצד האמריקני הבחין ב"פעילות מסוימת" במקום, והזהיר את איראן "לא לשחק משחקים, אחרת שנאלץ להכות בהן בעוצמה". איום זה עומד בניגוד חד להצהרתו מקיץ שעבר, לפיה התקיפה האמריקנית "השמידה לחלוטין" את מתקני ההעשרה העיקריים של איראן.

הדיווח של אל-ג'זירה מראה במקביל כי במהלך תקופת הכנת החלטת סבא"א, ארצות הברית ואיראן התקיפו זו את זה מספר פעמים במצר הורמוז, כאשר אוניות חולפות הותקפו, ומחיר נפט הברנט חצה את רף 100 דולר לחבית.