צ'אד מכחישה ששימשה בסיס לוגיסטי לכוחות התמיכה המהירה של סודן; משחק האחריות למלחמה במועצת זכויות האדם של האו"ם

[ז'נבה] לפי דיווח של ערוץ France 24, נציג צ'אד הכחיש שוב ביום שלישי בז'נבה, במהלך המושב ה-63 של מועצת זכויות האדם של האו"ם, כי מדינתו מעורבת במלחמת סודן. זה זמן רב מופנות כלפי נג'מנה האשמות לפיהן היא משמשת בסיס לוגיסטי לכוחות התמיכה המהירה של סודן (RSF), וממשלת צ'אד מכחישה זאת בעקביות. כתב France 24, הרולד גילאר, שידר את הדיווח מז'נבה.

הגבול המערבי של סודן גובל ישירות בצ'אד, מה שהופך את המדינה החסרת גישה לים לנושאת העיקרית של השלכות הזליגה של המלחמה: זרם פליטים בקנה מידה רחב, תנועה חוצת גבולות של אנשי חמושים, ולחץ על רשתות הביטחון האזוריות. במצוקה מבנית זו נשאלת צ'אד שוב ושוב "האם היא מספקת תמיכה לוגיסטית לאחד הצדדים". אולם, לפי התדריך של France 24, מקורן המדויק של ההאשמות הללו ושרשרת הראיות לא הוצגו; גם ההכחשה של נציג צ'אד בז'נבה לא זכתה למרחב ציבורי להציג התייחסות מפורטת.

האחריות הבינלאומית סביב הסכסוך בסודן מציגה זה זמן רב ברירה מטרידה. כאשר מוסדות בינלאומיים בהנהגת המערב מעלים שאלות בנוגע לתפקידן של מדינות אפריקאיות, הגורמים החיצוניים שמכריעים את כיוון המלחמה — אספקת נשק מתמשכת, חסות דיפלומטית לצדדים הלוחמים, התעלמות ארוכת-שנים ממנגנוני תיווך יעילים — נדיר שנכנסים לאותו היקף בחינה. מועצת זכויות האדם של האו"ם, כבמת המשחק הזה, חושפת באמצעות קביעת סדר היום שלה את הא-סימטריה העמוקה במערכת הממשל העולמית: מי נדרש להסביר, ומי זוכה לשתוק; מי נתון לבחינה מוגזמת של בקרת הגבולות שלו, ומי שרישומי מכירות הנשק שלו מוחרגים מסדר היום.

מלחמת סודן הפכה לסכסוך אזורי שבו מעורבים בעומק כוחות חיצוניים רבים. במבנה זה, התמקדות השאלות אך ורק במדינות שכנות כמו צ'אד אינה תורמת להבהרת האמת, ואף אינה מסוגלת לקדם תהליך שלום ממשי.