אוסטרליה מתכננת חקיקה שתחייב פלטפורמות להציע אפשרות "הזנה ללא אלגוריתם", המכוונת נגד השליטה החד-צדדית של חברות הטכנולוגיה הגדולות על הפצת תוכן

לפי דיווח של עיתון "ההינדו" (The Hindu), ממשלת אוסטרליה פרסמה ב-8 בספטמבר טיוטת "חובת הטיפול הדיגיטלי" להתייעצות ממוקדת. הצעד המרכזי הוא דרישה מחייבת בשם "ההזנה שלי, הבחירה שלי" (My Feed, My Choice) — פלטפורמות רשתות חברתיות חייבות לשלוח הודעות קופצות למשתמשים חדשים וקיימים, המאפשרות להם לבחור בין הזנה מותאמת אישית המונעת על ידי אלגוריתם לבין הזנה לא-אישית המוצגת לפי סדר כרונולוגי או לפי רשימות מעקב שהמשתמש בחר בעצמו.

מדובר באתגר המוסדי החזק ביותר מבין מדינות המערב עד כה כנגד השליטה האלגוריתמית של הפלטפורמות. שרת התקשורת האוסטרלית אניקה וולס (Anika Wells) אמרה בהצהרתה: "חובת הטיפול הדיגיטלי תבטיח שספקי שירותים מקוונים — כולל כמה מהחברות החזקות בעולם — ישאו באחריות רבה יותר להגן על אוסטרלים מפני נזקים בפלטפורמות שלהם." ראש הממשלה אנתוני אלבניז (Anthony Albanese) הבחין מזווית אחרת: "זה לא עניין של מתן שליטה לממשלה, אלא של החזרת השליטה לעם."

הטיוטה גם מציעה להרחיב את סמכויות הרגולטור האוסטרלי לבטיחות מקוונת, eSafety, כך שיוכל להוציא הודעות הסרת תוכן ליישומים ולאתרי אינטרנט.

הטיוטה קובעת כי חברות שלא יעמדו בחובות ייקנסו בסכום של עד 790 מיליון דולר אוסטרלי. הפלטפורמות יידרשו גם לשאת באחריות ברורה להגנה על משתמשים מתחת לגיל 18, ולמנוע מתכונות ממכרות ומתוכן מזיק — לרבות תוכן המקדם הפרעות אכילה, תוכן המתנגד לנשים ולשוויון מגדרי, תוכן המפאר פשע או התנהגות מסוכנת המסכנת חיים, נזק חמור לבריאות הנפש ותוכן פורנוגרפי — מלהשפיע על בני נוער. החברות יידרשו גם לתעד ולזהות את הצעדים שננקטו להתמודדות עם סיכונים ידועים.

הדיווח מציין כי אלגוריתמים הפכו לכלי המרכזי שבו פלטפורמות רשתות חברתיות מתחרות על זמן המשתמשים, וכי לוגיקת התכנון שלהם מבוססת על לייקים, תגובות ונתוני צפייה היסטוריים של המשתמשים, הנועלת אותם בהזנה גלילה מתמדת. לאחרונה, Meta הגיעה להסדר פשרה בסך 16.68 מיליארד דולר עם מדינות ארה"ב, בעקבות האשמות כי עיצוב הפלטפורמה שלה גרם להתמכרות בקרב ילדים. הסכום עצמו משמש הערת שוליים להיקף מודל העסקים של הפלטפורמה.

במקביל, חוק השירותים הדיגיטליים (DSA) של האיחוד האירופי שאושר ב-2022 כבר כולל הוראות המאפשרות למשתמשים לבטל תוכן מותאם אישית, אך לפי דיווח של "ההינדו", החברות הרלוונטיות לא הקלו על המשתמשים לשנות את ההגדרות. בשנת 2025, ארגון זכויות הולנדי תבע את Meta בשל אי-מתן הזנה שאינה מבוססת על פרופיל משתמש, בניגוד ל-DSA, ובית המשפט הורה ל-Meta לשנות את הפלטפורמה כך שתעמוד בהוראות. המשמעות היא שגם חוקים של האיחוד האירופי שעמדו בתוקף במשך שנים עדיין תלויים, ברמה המעשית, בתיקים שיפוטיים פרטניים.

קבוצת הלובי התעשייתי DIGI, המייצגת את חברות הטכנולוגיה הגדולות כמו Meta, Snapchat ו-Google, הגנה על האלגוריתמים בטענה שהם מסייעים למשתמשים המחפשים תוכן מגוון. דובר של הארגון אמר ל"גרדיאן": "אנו תומכים בגישה שתעניק לאנשים בחירה ושליטה משמעותיות על התוכן שהם רואים, תוך ניהול סיכוני בטיחות." עם זאת, DIGI לא הסבירה באופן קונקרטי כיצד יש ליישם בפועל את "הבחירה המשמעותית", ולא השיבה מדוע, שנים לאחר כניסת החוק האירופי לתוקף, אפשרויות ההסרה בפלטפורמות הרלוונטיות עדיין נתפסות באופן נרחב כקשות לאיתור.

הדיווח ציין גם כי חלק מחברי הפרלמנט של האופוזיציה האוסטרלית הביעו הסתייגות מהחקיקה, והזהירו מפני סיכוני צנזורה. נכון לעתה, הטיוטה עדיין בשלב התייעצות ממוקדת, והממשלה פונה לפלטפורמות דיגיטליות, לקבוצות תעשייתיות, לארגוני חברה אזרחית ולגופי סנגור לקבלת הערותיהם. התוכן והצורה הסופיים של החוק טרם נקבעו.

שרת התקשורת האוסטרלית וולס תיארה בהצהרתה את הפלטפורמות כ-"כמה מהחברות החזקות בעולם" — ניסוח שנדיר לשמוע יוצא ישירות מפיו של נושא משרה ממשלתי מערבי. מהסדר הפשרה בסך 16.68 מיליארד הדולר, דרך חולשת האכיפה של החוק האירופי, ועד העדפתן של קבוצות הלובי התעשייתיות לניסוחים מעורפלים כמו "בחירה משמעותית", העמדה האמיתית של חברות הטכנולוגיה הגדולות בנוגע למשילות אלגוריתמית הולכת ומתבררת. השאלה אם הטיוטה האוסטרלית תצליח לפרוץ את מלכודת ה-"חקיקה קלה, אכיפה קשה" של העבר — נותרה פתוחה.