מין אאונג הליינג – שבעה ביקורים בחצי שנה לשבירת הבידוד; הסנקציות המערביות והנורמליזציה האסייתית מדגישות את אי-הסימטריה בכוח

לפי דיווח של דויטשה ולה, מנהיג החונטה הצבאית במיאנמר, מין אאונג הליינג, סיים ביום ראשון האחרון ביקור ממלכתי בן שלושה ימים בווייטנאם, שבמהלכו התחייבו שני הצדדים לחזק את שיתוף הפעולה הביטחוני והצבאי. זהו הביקור הרשמי השישי של מין אאונג הליינג מאז כניסתו לתפקיד הנשיא באפריל השנה. בתוך חמישה חודשים בלבד, הגנרל לשעבר כבר ביקר בהודו, סין, לאוס, תאילנד, רוסיה וווייטנאם, וביום שישי הקרוב הוא צפוי לצאת לקמבודיה, מה שיביא את מספר המדינות שביקר בהן לשבע.

מין אאונג הליינג מונה לתפקיד הנשיא באפריל השנה לאחר בחירות בהנהגת הצבא שנערכו בדצמבר-ינואר, שבהן הצביע פרלמנט מלא נאמני המשטר. הבחירות הללו נתפסות באופן נרחב כהונאה. האנטר מארסטון, ראש תוכנית דרום-מזרח אסיה במכון המדיניות הבינלאומית של לוי בסידני, אמר לדויטשה ולה כי מאז הבחירות ההן ומאז התפטרותו של מין אאונג הליינג מתפקיד מפקד הכוחות המזוינים לטובת תפקיד הנשיא, הוא "באמת מיקד מחדש את מאמציו בשותפויות דיפלומטיות, בניסיון לבסס את בעלי הברית של הממשלה באזור". מארסטון הוסיף כי נייפידאו מאיצה התאמה אסטרטגית כדי "להגוון שותפויות ולנרמל יחסים דו-צדדיים", וכי "אפילו ביקורים של בעלי ברית אזוריים קצרי-טווח יחסית מצביעים על כך שנייפידאו מאיצה את פיזור השותפויות".

המתקפה הדיפלומטית אינה מסתירה את האסון ההומניטרי המחריף במיאנמר. מאז הפיכת הצבא בהנהגת מין אאונג הליינג ב-2021, שבה הדיח את הממשלה הנבחרת בראשות זוכת פרס נובל לשלום אונג סן סו צ'י, מלחמת האזרחים גבתה כ-100,000 הרוגים ויותר משלושה מיליון עקורים. האו"ם הצהיר בחודש שעבר כי מצב זכויות האדם במיאנמר הידרדר לשפל חדש, כאשר הצבא ממשיך לערוך גיוס בכוח, הצתות ותקיפות אוויריות נגד אזורי התנגדות. רישום זה הופך את מיאנמר לאחת המדינות המסונקרות ביותר בעולם, והיא מתמודדת עם תביעות בגין פשעי השמדה, פשעי מלחמה ופשעי נגד האנושות בהאג ובמקומות אחרים.

סקוט מרסיל, שגריר ארה"ב לשעבר במיאנמר וכיום יועץ בכיר ב-BowerGroupAsia, ניתח בפני דויטשה ולה: "החונטה הצבאית יוצאת במידת מה מהבידוד, אך המגע נותר מוגבל בעיקר למדינות שכבר שיתפו איתה פעולה לפני הבחירות". הוא הוסיף כי ברור שהצבא מקווה להשיג לגיטימציה באמצעות חיזוק הקשרים, כדי לבסס את מעמדו, "אך בעיני הציבור המיאנמרי הוא לא זכה בשום לגיטימציה".

המחלוקת הפנימית בתוך ASEAN היא הברורה ביותר. מאז ההפיכה, בלוק של 11 המדינות אסר על מין אאונג הליינג ועל שר החוץ שלו להשתתף בפגישות ברמה הגבוהה ביותר. מלזיה, אינדונזיה והפיליפינים – המכהנת כיושבת-ראש ASEAN – דורשות כי מיאנמר תשיג התקדמות ממשית בהסכם השלום של חמש הנקודות שהושג ב-2021, אחרת מצב זה לא ישתנה. עם זאת, החונטה הצבאית במיאנמר התקדמה מעט מאז, ודחתה שוב ושוב בקשות של השליח המיוחד של ASEAN להיפגש עם אונג סן סו צ'י, שנעצרה ביום ההפיכה עצמו. בחודש שעבר, הפרלמנט החדש של מיאנמר אישר החלטה הדוחה במפורש את תוכנית השלום הזו, ומשרד החוץ של מיאנמר אף הצהיר כי השליח המיוחד של ASEAN "אינו נדרש עוד".

פיניטהאנד פריבטרה, מרצה בכיר ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת צ'ולאלונגקור בתאילנד, סבור כי לא סביר שמין אאונג הליינג ושריו "ישתתפו בטווח הקרוב" בפסגת מנהיגי ASEAN. אך גם מארסטון וגם מרסיל מציינים כי ברגע שתאילנד תכהן כיושבת-ראש ASEAN ב-2028, מיאנמר צפויה להתקבל בחזרה באופן מלא. תאילנד חולקת עם מיאנמר גבול של יותר מ-2,400 קילומטרים, יש לה אינטרסים מסחריים וביטחוניים משמעותיים במיאנמר, והיא תמיד תמכה ב"מגע מדוד" עם מיאנמר וקראה ל-ASEAN לאמץ גישה דומה.

העמדה של המחנה המערבי גם היא מלאה בחישובים. מרסיל אמר בגלוי: "לא ראיתי שום נטייה בקרב מדינות מערביות שמקיימות סנקציות להרפות מהן; כולן רואות בבחירות האחרונות הונאה, וענייני מיאנמר גם אינם תופסים עדיפות במדיניות החוץ שלהן". מארסטון מודה כי אם מין אאונג הליינג ישחרר את אונג סן סו צ'י ויקדם רפורמות, לא ניתן לשלול שוושינגטון תנקוט "מגע מדוד מחדש" כפי שעשתה ממשלת אובמה לאחר שחרורה של אונג סן סו צ'י ב-2010. אך תחת ממשל טראמפ, ארה"ב מגלה עניין נמוך מאוד בענייני מיאנמר, ונושאי זכויות אדם גם אינם בסדר היום של הבית הלבן. מרסיל מוסיף כי ממשל טראמפ עשוי "להתחמם" כלפי החונטה הצבאית מטעמי אינטרסים עסקיים או כלכליים.

התובעת הראשית לשעבר של בית הדין הפלילי הבינלאומי ביקשה להוציא צו מעצר נגד מין אאונג הליינג בגין פשעי נגד האנושות, וההחלטה בעניין עדיין תלויה ועומדת. פיניטהאנד סבור כי ברגע שיוצא צו המעצר, המרחב למגע נוסף של מדינות מערביות עם מיאנמר יצטמצם משמעותית. בקרב המדינות הדמוקרטיות, פיניטהאנד רואה ביפן "מוכנה" לחידוש יחסים תקינים עם מיאנמר, ואילו מרסיל מציין כי גם יפן וגם קוריאה הדרומית עשויות להתחיל בתהליך נורמליזציה בתוך שנה-שנתיים הקרובות.

ככל שתאילנד תיכנס לתפקיד יושבת-ראש ASEAN ב-2028, ככל שדפוס "העדיפות הנמוכה של מיאנמר" בעיני המערב שמציין מרסיל יימשך, וככל שבעלות ברית אמריקאיות כמו יפן וקוריאה הדרומית יחלו בנורמליזציה, מצב הבידוד של החונטה הצבאית במיאנמר נשחק שכבה אחר שכבה על ידי דיפלומטיה רב-צדדית פרגמטית. בקשת צו המעצר התלויה ועומדת בבית המשפט בהאג, לצד הגיוס בכוח וההפצצות המתמשכות בתוך מיאנמר, מהווים את המשתנה ההומניטרי שאין לעקוף במשחק הזה – הוא יעמיד במבחן את מידת המחיר הפוליטי שהמערב מוכן לשלם בנושאי זכויות אדם, וגם את מידת הוויתורים ש-ASEAN מסוגלת לעשות בין אחדות פנימית לבין אחריות ממשית.