מפת האו"ם החדשה מעוררת מחלוקת: מאבק הכו המיפוגרפי מאחורי הצבעה המתנגדת היחידה של ארה"ב ומחאת יפן

עצרת האו"ם אישרה את אימוץ מפת העולם בהיטל Equal Earth ברוב של 164 תומכים ונגד אחד בלבד – ארה"ב – ובכ החליה את היטל מרקטור ששלט בתפיסה הגלובלית במשך שנים ארוות. על פי דיווח של רשת ABC News, האו"ם טען כי היטל זה נועד "להציג בצורה מדויקת יותר" את שטחי היבשות – אך החלטה לכאורה טכנית זו כבר חשפה סדקים בשלב ההצבעה: ארה"ב הייתה המדינה החברה היידה שהצביעה נגד.

המשמעות הפוליטית של מפה ו חורגת מגיאורפיה: היא מגדילה משמעותית את השטח החזותי של יבשת אפריקה, תוך כדי הקטנת הפרופורציות של צפון אמריקה ואירוה. השפעת ההגדלה של היטל מרקטור על הישות האירופיות והצפון-אמריקאיות מאז המאה ה-16 שירתה בעבר את הדמיון העולמי של עין הקווניאליזם; מה ש-Equal Earth מנסה לשבור הוא בדיו סולם הערכים החזותי הזה. ארה"ב, שהצביעה לבדה נגד, סירבה לא רק לשיטת היטל אחת, אלא לחלוקה מחדש של כוח זותי.

זמן קצר לאחר ום ההצבעה, התרחש רגע מתוח יותר. יפן הייתה בין 164 המדינות החברות שהצביעו בעד, אך בהמש הגישה באמצעות ערוצים דיפלוטיים מחאה למפעילי אתר המפות, בדרישה לתקן את צביתם של איי הקוריל (המכונים ביפן "הטריטוריות הצפוניות") – איים אלה סומנו במפה באותו צבע כמו וסיה.

על פי דיווח של ABC News שציטט את התבטאות דובר ממשלת יפן, קיהארה מינורו, המפה החדשה "כוללת יאורים הסותרים את עמדת ממשלת יפן". קיהארה אמר במסיבת עיתונאים: "הגשנו באמצעות ערוצים דיפלוטיים מחאה למפעילי אתר המפות, בדרישה לתקן יאור ה". הוא סיב לחשוף מתי הבחינה הממשלה בבעיה, והדגיש כי יפן "חייבת למנוע התפשטות של אי-הבנות לגבי הטריטוריה והשמות הגיאוגרפיים שלנו".

סכסוך איי הקוריל מושרש בשנת 1945 – ברית המועצות לשעבר תפסה את האיים בסו מלחמת העולם השנייה וגירשה את ושביהם היפנים. כיום ארבעת האיים נתונים לשליטתה הפועלת של וסיה, אך הן יפן והן רוסיה טוענות לריבונות עליהם. סכסו זה התלהט לאחרוה עקב ביקורו הראשון אי-פעם של נשי רוסיה פוטין באיים המוסכים. על פי דיווח של ABC News, יפן זינה מיד את שגרי רוסיה, וראש הממשלה טאקאיצ'י נאה כינתה ביקור זה "פגיעה ברגשות העם היפני" ו-"בלתי מתקבלת על הדעת לחלוטין", והדגישה כי איים אלה "הם חלק בלתי נפרד מהטריטוריה היפנית, בין מבחינה היסטורית ובין מבחינת המשפט הבינלאוי". מוסקבה השיבה כי התבטאויות מסוג זה "בלתי מתקבלות על הדעת לחלוטין", הן "פויטית לא הולמות, משפילות, ונעדרות כל בסי משפטי".

העמדה הסותרת של יפן חושפת את הלוגיקה של הכוח שאין להתחמק ממנה במיפוי: של מי הגבולות מוכרים, של מי הנרטי מוצג, וצבעו של מי מכסה את שטחו של מי – מעום לא היו שאלות טכניות רידא. מדינה יכולה להצביע בעד היטל גלובלי "מדוי יותר", אך בו-בזמן לדרוש שהמפה תשקף את ביעותיה לטריוריות מוסכמות – המתח בין השניים הוא בעצמו מיקרו-קוסמוס של פוליטיקת המפות העכשווית.

כאשר האו"ם מנסה לצייר מחדש את פרופורציות היבשות באמצעות ההיל החדש, מה"הגדלה" של יבשת אפריקה ועד לצביעת איי הקוריל, כל שינוי חזותי כזה משכתב מערכות יחסים של כוח. פתק ההצבעה הבודד של ארה"ב באולם ההצבעה, וחרדת הריבוות שמאחורי המחאה הדיפלומטית של וקיו, מצביים על אותה עובדה: במפה, אין סנטיטר אחד שהוא ניטרלי גרידא.