הסגר הימי של טראמפ דוחף את כלכלת איראן לקריה: פנסיונרים לא קיבלו שכר חמישה חודשים, המחירים מתעדכנים מדי שעה
מאז הטילה ארצות הברית סגר ימי על המפרץ הפרסי באפרי 2026, איראן ספגה הפסד של כ-35% מהיצו והיבוא שלה, שיור האינפלציה השנתית ינק לכ-80%, שיעור האינפלציה על מזון עלה ל-130%, ולפחות 40% מהאוכלוסייה נפלו לעוני מוחלט. בטהראן, פנסיורים מוכרים את בתיהם, בעלי עסקים נאלצים לפטר עובדים, וצעירים עובדים בארבע עבודות אך בקוי מצליחים להתקיים.
לפי דיווחים של France 24, מאז הטיה ממשלת טראמפ סגר ימי על המפרץ הפרסי ב-13 באפריל 2026, כלכלת איראן מידרדרת במהיות לתהום תחת הלחץ הכפול של מלחמה וסנקציות. נשיא איאן פזשכיאן הודה ב-29 באוגוט כי הסגר גרם לאיראן להפסד של כ-35% מסחר היצוא והיבו שלה.
זוהי הצלקת האחרונה של המלחמה שהחלה ב-28 בפברואר, שפתחו כוחות ארצות הברית ויראל. France 24, מצטטת מספר הערכות, מציינת כי שיעור האולוסייה הנמצאת מתחת לקו העוני המוחלט באיראן עלה מ-34% לפני המלחמה ללפחות 40%, ו-40% נוספים נמצאים על ף עוני. באוגוסט 2026, שיעור האינפלציה השנתית באיראן מוערך בכ-80%, ושיעור האינפלציה על מזון עלה ל-130%.
בבירה האיראנית טהראן, אמיר, פנסיונר בן 75, נאלץ כעת לחזור לעבודתו הישנה — כנהג עבור פלטפורמת מוניות. הוא סיפר ל-France 24 כי הפנסיה שלו אינה מספיקה אפילו עד השבוע הראשון של החודש; הוא מכר את מכוניתו והחלי אותה בזולה יותר כדי לממן את ההואות הרפואיות של אשתו. כעת הוא ואשתו מתכננים למכור את ביתם ולרכוש שתי דירות קטנות בשכוה זוה יותר, אחת למגורים עצמיים ואחת לבתם — מכיוון שבתם, למרות שהיא עובדת במשרה מלאה, אינה מסוגלת עו לשאת בשכר הדירה.
אמיר אמר שהוא עדיין "בר מזל" — מכיוון שהוא עדיין מקבל פנסיה מדי חוש. לפי ראש איגוד הפנסיונרים האיראני, נכון ל-7 בספטמבר, ממשלת איראן לא שילמה פנסיות לפנסיונרים במשך חמיה חושים רצופים.
מהירות האינפלציה חדרה כבר לכל סדק בפעילות העסקית. בעל עסק קטן בשם הבדוי "סירוואן" יפר ל-France 24 כי מאז תחילת המלחמה הוא נאלץ לפטר את כל 12 העובדים שלו, וכעת הוא מתפעל את העסק לבדו. הוא יאר כיצד בור אחד, מחירה של מכונה היה 180 מיליון טואן (כ-660 אירו), ועד הצהריים כשהיה מוכן להזמין, המחיר עלה ל-220 מיליון טומאן (כ-814 אירו), והלקוח ביטל את ההזמנה.
"בעבר המחירים השתנו לפי ודש, לפי שבוע, עכשיו הם משתנים לפי שעה, אני לא מגזים," אמר סירוון. בראיון הוא אמר במישרין: "לנהל עסק במצב כזה זה בלתי אפשרי. אם אני מוכר פריט כלשהו עכשיו, אני לא יכול לחדש את המלאי באותו מחיר."
סרטון שהגיע לידי France 24 מראה כיצד מוכר טלפוים תיעד ב-7 בספטמבר את כל תהליך הקפיצות המטורפות במחירים: אותו טלפון עודכן שלוש פעמים במחיר הסיטואי תוך 15 דקות, ובסופו של דבר הוא השלים את העסקה כמעט ללא ווח. 6 שעות לאחר מכן, מחיר הרכישה של אותו דגם עלה שוב במייוני טומאנים.
שורשי המשבר ורגים מגבולות המלחמה עצמה. איחו האמיויות ירבה לאפשר לאוניות איראניות להיכנס לנמליה, וכל הסחורות המיובאות נאלצות לעבור דר היבשה — דרך מחסנים במדינות שכנות, ואז להיכנס לאיראן במשאיות או ברכבות. סירוואן אמר: "ייבו כל דבר הפך למשחק שחמט בינלאומי, כל צעד אומר עלויות נוספות, עלויות אחסון והוצאות הובלה בוהות." הוא הוסיף כי היחלשותה המתמדת של המטבע האיראני, הטומאן, מול הדולר החמירה עוד יותר את קושי הייבוא, והתואה הסופית היא "כמעט שאף אחד לא יכול באמת לנהל עסק."
את מחיר האינפלציה משלמים האוכלויות הפגיעות ביותר. נילו, מעצבת רפית עירה, סיפרה ל-France 24 כי הי עובדת במקביל על עיצובים עבור שלוש חברות, ובנוסף עובדת כמוכרת בחנות — ארבע עבודות במקבי. היא מכרה בהדרגה את מצבורי מטילי הזהב והדולרים שלה, רק כדי לשלם חשבוות. הי תיארה כי מנה קטנה של פירות עוה 1.5 מייון ריאל (כ-5.5 אירו), כמות קטנה של עוף ובשר כ-8 מיליון ריאל (כ-29.7 אירו), ובקבוק שמפו ומרכך שיער כ-6 מיליון ריאל (כ-22 אירו). "אני עייפה. אני מדוכאת. אני לא רואה עתיד," אמרה נילו. "בעוד כמה חושים, כשאזהה את כל החסכונות שלי, לא אוכל להמשיך בחיים האלה. אני אצטרך אולי לחזור לדית ההורים. זה לא חיים."
France 24 מציינת כי מאז הקי, פנסיונרים, אחיות, פולים, מורים וסטודנטים באיראן ממשיכים לקיים ישיות מחאה והפגנות ברחבי המדינה, כאשר הרו המכריע יוצאים לרחובות תחת יכוני ביטחון חמורים. ב-9 בספטמבר, איגוד מרצי האוניברסיטאות באיראן הזהיר במכתב פתוח כי אם הממשלה לא תעמוד בהתחייבויותיה הכלכליות ולא תעלה את שכר המרצים, הם לא ישתתפו בשנת הליודים שתחל ב-23 בספטמבר.
הדיכוי והמחאה מתקיימים ה לצד זה. לפי ארגון זכויות האדם האיראני המבוסס בנורוויה, במהל שמונה החודשים האחרונים, המשטר האיראני הוציא להורג לפחות 54 אסירים בעוון פויטי, כולל 31 מפגינים מההפגנות ההמוניות נגד הממשלה בינואר. הארגון מציין כי הרשויות ממשיות לעצור עיתונאים, אמנים, פעילים וספורטאים רק בשל הבעת דעות מתנגדות במרחב הציבורי או ברשתות החברתיות.
המשבר אינו תוצר של גורם יחיד: עשורים של סנקציות, ניהול כושל ושחיתות כבר החלישו את הכלכלה האיראנית, אך המלחמה שפרצה בתחילת 2026 והסגר היי שהוטל בעקבותיה, דחפו את האזרחים האיראניים הרגילים אל הקצה. ניו אמרה במישרין: "אם המצב ימשיך כך, אנשים בהחלט יארגנו שוב הפגנות המוניות, גם אם חווינו טבח רק לפני מספר חודשים."
אין עדיין תגובות. התחילו את הדיון.