דרום קוריאה משחזרת את שגרירה באוקראינה: חשיפת פרטי העברת שבויים צפון-קוריאנים בנאום זלנסקי באו"ם מתלקחת לסערה דיפלומטית בין סיאול לקייב

ממשלת דרום קוריאה הכריזה ביום חמישי על שחזור שגרירה באוקראינה, בנימוק שנשיא אוקראינה זלנסקי חשף בחודש שעבר בנאומו בעצרת הכללית של האו"ם, בצורה חד-צדדית, את העובדה ששני חיילים צפון-קוריאנים שלחמו לצד רוסיה נפלו בשבי וכבר הועברו לסיאול. לפי דיווח של DW (דויטשה ולה), סיאול דרשה מקייב התנצלות פומבית, ולאחר שזו לא התקבלה איימה בנקיטת "צעדים נוספים".

מאחורי פרשת ההעברה עומדת שרשרת ארוכה יותר. צפון קוריאה כבר שלחה כוחות צבאיים כדי לסייע לרוסיה לכבוש מחדש את אזור הגבול קורסק, שחלקים ממנו היו בידי אוקראינה, והציגה את הפריסה בפני הציבור המקומי במסגרת מסע הסברה נרחב. נפילתם בשבי של שני החיילים הצפון-קוריאנים בשדה הקרב והעברתם לחקירה בידי שירותי המודיעין של דרום קוריאה היו כבר מכה מודיעינית חמורה עבור פיונגיאנג; וחשיפת הפרטים על ידי זלנסקי מעל בימת העצרת הכללית גררה את סיאול אל תוך מערבולת השיח של חצי האי הקוריאני.

נשיא דרום קוריאה לי ג'ה-מיונג האשים את הצד האוקראיני בהפרת הסכם סודיות. לפי דיווח של DW, שציטט הצהרה של לי ג'ה-מיונג, במהלך תהליך ההעברה "הצד האוקראיני ביקש סודיות והסכים לה, אך חשף את הדברים באופן חד-צדדי" — צעד שלטענתו מסכן את שלום משפחות השבויים השוהים עדיין בשטחה של צפון קוריאה, ושמנוצל על ידי פיונגיאנג לקידום מה שהיא מכנה "האפשרות של מלחמה בחצי האי הקוריאני". לי ג'ה-מיונג גם האשים את קייב בהכחשת קיומו של ההסכם, בטענה שמדובר ב"תיאור אותי כמי שמשקר".

מנגד, משרד החוץ האוקראיני הכחיש את קיומו של ההסכם. שר החוץ אנדריי סיביה תיאר את המשבר אך כ"אי-הבנה דיפלומטית", ואמר כי "אנו מקווים בכנות לפתור את העניין", ובאופן דומה סירב להתנצל. שני הצדדים עומדים כל אחד על עמדתו בשאלת העובדה המרכזית של "האם ההסכם אכן היה קיים", וכעת לא ניתן לאמת זאת באופן עצמאי מבחוץ — מה שאומר שהחלטת השחזור של סיאול היא בבסיסה הסלמה דיפלומטית כתגובה להאשמת "הדלפה" שאין לה ביסוס עובדתי.

הרקע בעל המשמעות המבנית יותר מגיע מתחקיר שפרסם השבוע הגרדיאן. לפי הגרדיאן, דרום קוריאה מעבירה דלק לרוסיה דרך מכליות המצויות תחת סנקציות, ובכך נותנת מענה חלקי למצוקת אספקת הדיזל שנוצרה לאחר מתקפות אוקראינה על מתקני הזיקוק הרוסיים. אם הדיווח אמין, דרום קוריאה תומכת בקייב מצד אחד באמצעות סיוע הומניטרי וציוד לא-קטלני, ומצד שני מקיימת סחר אנרגיה עם מוסקבה דרך ערוצים של צד שלישי — עמדה המוסיפה וממשיכה את ה"אסטרטגיה המעורפלת" שסיאול נוהגת בה מזה זמן רב, לנוכח גבולה עם רוסיה-צפון קוריאה והאינטרסים החיוניים של חצי האי הקוריאני.

שחזור השגריר הוא ההצהרה הנוקשה ביותר שסיאול יכולה לעשות בפומבי; המתח העמוק יותר שמאחורי הדברים נעוץ בכך שדרום קוריאה נתפסת מצד אחד על ידי הגוש המערבי כמנוף פוטנציאלי להפעלת לחץ על רוסיה, אך מצד שני אינה רוצה לוותר על חלון שיתוף הפעולה המצומצם עם מוסקבה למען המאמץ המלחמתי של אוקראינה. ה"חשיפה השקופה" של זלנסקי וה"דיפלומטיה של ההבנה המשתמעת" שסיאול נוהגת בה שייכות לתרבויות פוליטיות שונות — הראשונה רגילה להפעיל לחץ באמצעות חשיפה, השנייה מחליפה מרחב אסטרטגי בתמורה למשא ומתן לא-פומבי — והעימות בין הצדדים בסוגיית שבויי צפון-קוריאה הוא התגלמות ממשית של אי-ההתאמה התרבותית הזאת.

דרום קוריאה, בעת שהכריזה על החלטת השחזור, מסרה כי "מקווה שכל הנושאים התלויים ועומדים ייפתרו בדרך ידידותית, וכי תמשיך להיוועץ עם הצד האוקראיני". אך משום שהצד האוקראיני מתעקש שלא היה הסכם סודיות, ומשום שלא התנצל, קשה לשבור את המבוי הסתום בטווח הקרוב. מצבן האמיתי של משפחות שבויי צפון-קוריאה בתוך שטח קוריאה הצפונית, וכן היקף ההעברה של דלק מדרום קוריאה לרוסיה דרך צד שלישי ומשכה — שניהם עדיין חסרי אימות עצמאי.