עיראק מבצעת פיחות נוסף בדינאר כדי לכסות את הגירעון המלחמתי; חברי פרלמנט זועמים: "מלחמה בעניים"

בגדאד — הקבינט העיראקי אישר השבוע את הורדת שער החליפין הרשמי של הדינאר מול הדולר מכ-1,320 ל-1,520, בהיקף של 200 נקודות. אל-ג'זירה ציטטה מקורות בממשלה לפיהם שר האוצר פאליה' סאלי ונגיד הבנק המרכזי של עיראק קידמו את ההתאמה הזו בעצת חירום, והחל מיום רביעי השבוע הבנקים המסחריים וחברות ההמרה העלו בהתאם את מחירי מכירת המט"ח לציבור.

ההחלטה פורסמה מיד לאחר אישור תקציב 2027. עיראק מתכננת להוציא בשנה הבאה 217 טריליון דינאר (כ-166 מיליארד דולר), אך הגירעון הצפוי צפוי לעלות על 40 טריליון דינאר (כ-30 מיליארד דולר). שורש הגירעון במלחמת ארצות הברית נגד איראן — רוב הנפט הגולמי של עיראק חייב לעבור דרך מצר הורמוז לשווקים העולמיים, ומאז תחילת הלחימה בסוף פברואר, השיט במצר הופרע קשות.

יצוא הנפט של עיראק באוגוסט ירד ל-2.34 מיליון חביות ביום, הרבה מתחת לממוצע של 3.6 מיליון חביות ביום לפני המלחמה. אל-ג'זירה ציטטה את הצהרת ראש הממשלה עלי זיידי מהחודש שעבר לפיה המדינה הפסידה כ-60 מיליארד דולר מהכנסות נפט, וזיידי הודה כי עיראק "מתמודדת עם אתגרים כלכליים חסרי תקדים". הכנסות הנפט מהוות יותר מ-90% ממקורות התקציב הפדרלי. יתרות המט"ח של הבנק המרכזי של עיראק התכווצו מכ-106 מיליארד דולר לפני המלחמה לכ-80 מיליארד דולר בסוף אוגוסט.

רויטרס ציטט את האנליסט העיראקי מוחמד צפאר, שאמר כי סידור שער החליפין הזה "מאפשר לממשלה לקבל יותר דינאר על כל דולר הכנסה מנפט, אך מעלה את עלויות הייבוא ומכווץ את כוח הקנייה של משקי הבית" — על הנייר הכנסות הנפט מצטמצמות בהמרה, בעוד עלויות הייבוא מועברות למשפחות רגילות.

החלטת השערוך עוררה תגובת נגד בפרלמנט. סדר היום שתוכנן ליום רביעי בוטל, וחברי הפרלמנט עברו לדיון בנושא; שר האוצר ונגיד הבנק המרכזי צפויים להתייצב בפרלמנט ביום חמישי לחקירה. עשרות חברי פרלמנט מהאופוזיציה פרסמו הצהרה משותפת באותו יום, ובה מתחו ביקורת על כך שהבנק המרכזי לא הסביר את תהליך קבלת ההחלטות לפרלמנט מראש. חבר הפרלמנט עזיז נאצר שמארי דיבר בשם החברים ואמר כי הם "הופתעו עמוקות" מההחלטה, וזעם: "מלחמה בעניים כזו היא שגויה."

מנהיג סיעת הברית הלאומית "דרך האמת" חסן אסעדי סירב לקבל את הצעד, והציע חלופות כמו קיצוץ בהוצאות שאינן חיוניות לאיזון התקציב, אך היתכנות ההצעות עדיין אינה ברורה. חברת הפרלמנט סבא עסעדי הפנתה אצבע מאשימה למה שכונה על ידי משרד האוצר והבנק המרכזי ניהול כושל של הכספים, ונשבעה להעלות את הנושא לדיון בפרלמנט. עסעדי הזהירה גם כי הפער בין שער החליפין הרשמי לשער השוק המקביל מתרחב, דבר שיגרום "נזק חמור לעניים ולאוכלוסיות הפגיעות". ביום כניסת שער החליפין הרשמי החדש לתוקף, מחיר הדולר בשוק המקביל עלה, והפער בין השניים התרחב עוד יותר; אל-ג'זירה ציטטה מתבונני שוק שציינו כי למעשה רוב העיראקים אינם יכולים להשיג דולרים לפי השער הרשמי, ורק יכולים לקנות מט"ח לפי מחיר השוק המקביל, כך שכאב השערוך מועצם בחיי היומיום.

מסלול ההעברה די ישיר. עיראק תלויה מאוד בייבוא החל ממזון, תרופות ועד חומרי גלם תעשייתיים. אל-ג'זירה דיווחה בחודש שעבר כי צרכנים ובעלי עסקים דיווחו כי מאז תחילת מלחמת איראן, המחירים כבר עלו משמעותית, וייבוא ימי סבל מעיכובים והפרעות. חברי הפרלמנט שאלו בהצהרה המשותפת: בעיצומה של עליית מחירים, עלייה בעלויות הייבוא, החמרת מסים, עלייה באבטלה ועיכוב בתשלום משכורות וקצבאות — מהי העילה לקידום השערוך בעת הזו?

שערוך אינו תופעה חדשה בעיראק. בדצמבר 2020, קריסת מחירי הנפט אילצה את הממשלה להתייבש מבחינת מזומנים, ועיראק העבירה את שער הדינאר מכ-1,182 ל-1,450; טיוטת תקציב שדלפה באותה שנה שמה את ההתאמה הזו לצד קיצוץ במשכורות עובדי מדינה, מה שעורר הפגנות של עובדי ציבור. חבר הפרלמנט מוחמד דאראג'י הזהיר אז שאם הממשלה לא תסייע למשפחות עניות, המחירים יזנקו. בינואר 2023, על רקע הגבלות שהטילה ארצות הברית על זרימת הדולרים בעיראק, הדינאר החליק זמנית לכ-1,670 לדולר; ראש הממשלה דאז מוחמד שיעא אל-סודאני החליף לאחר מכן את נגיד הבנק המרכזי, ובאמצעות מאמצי ממשלה העמיד מחדש את שער רכישת המט"ח לציבור על 1,320. חברי הפרלמנט שאלו בהצהרה האחרונה: מחיר הדולר שהורד על ידי הממשלה הקודמת, כעת הועלה שוב — כיצד הציבור יעמוד בכך בכלל?