ישראל הסירה את שילוט הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים כנקמה על הסנקציות המסחריות נגד ההתנחלויות בגדה המערבית

ירושלים/לונדון — ישראל הגיבה ביום חמישי נגד בריטניה, שהכריזה לפני חודשיים על סנקציות נגד ההתנחלויות הבלתי חוקיות בגדה המערבית: היא הסירה את השילוט של הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים, שפעלה כמעט 200 שנה, דרשה מ-20 דיפלומטים בריטים, כולל הקונסול הכללי, לעזוב, והורידה את הנוכחות הדיפלומטית לדרגת 'המשלחת הבריטית בירושלים' (UK Mission, Jerusalem).

על פי דיווח אל-ג'זירה, שר החוץ הישראלי גדעון סער פרסם ברשת החברתית X תוכנית נקמה בארבעה שלבים: הוצאת הנציגים הבריטים מהמרכז הבינלאומי לסיוע לעזה; הפסקת פעילות האימון של בריטניה לכוחות הרשות הפלסטינית בגדה המערבית; סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים; איסור כניסה של 12 נבחרי ציבור בריטים ושל אזרחים בריטים המואשמים ב'פעילות אנטישמית ואנטי-ישראלית'.

סער אמר במישרין: 'כל פעולה נגד ישראל — ישראל תגיב בצעדי נגד מתאימים.' הוא הכריז כי הקונסוליה הבריטית בירושלים 'סיימה היום את תפקידה'. הוא גם הדגיש כי למרות שהבניין נותר בבעלות ממשלת בריטניה, ישראל מתירה הפעלת צוות עבודה בן 7 דיפלומטים בעל 'טווח פעילות מוגבל מאוד' בתוך המבנה.

הגורם המיידי לסערה הדיפלומטית היה הכרזת שר החוץ הבריטי מיליבנד בחודש שעבר על איסור יבוא כל הסחורות המיוצרות בהתנחלויות הישראליות הבלתי חוקיות בגדה המערבית. מיליבנד אמר אז בנאום בפרלמנט כי במקום מתקיים 'טיהור אתני של פלסטינים בידי מתנחלים טרוריסטים', והדגיש כי 'מנגנון הסנקציות מכוון נגד ההתנחלויות הבלתי חוקיות והרחבתן, ולא נגד ישראל'.

ממשלת בריטניה אמרה ביום חמישי כי לא תקבל את ההחלטה לסגור את הקונסוליה, וחזרה על 'העמדה ארוכת השנים כי מזרח ירושלים היא שטח כבוש'. מיליבנד אמר בהצהרה: 'המשלחת הבריטית בירושלים היא עצמאית, פועלת באופן תקין, ותמשיך לספק שירותים חשובים, תוך עבודה עם העם הפלסטיני. הסדר זה יבטיח כי נשמור על נוכחות בריטית ארוכת שנים, ועל תפקידה של בריטניה בתמיכה בפתרון שתי המדינות.'

מיליבנד גם הודה כי בשל היעדר 'ההבטחות הנדרשות' לביטחון והגנה על הצוותים, בריטניה הסיגה באופן זמני חלק מהעובדים ובני משפחותיהם, והדגיש כי במהלך הדיונים 'לא יינקטו צעדי נגד'. וינסנט פיין, לשעבר הקונסול הכללי הבריטי בירושלים, אמר לאל-ג'זירה כי האסטרטגיה של ממשלת הלייבור נראית כממתינה לתוצאות הבחירות בישראל ב-27 באוקטובר, 'ולאחר מכן לעבוד עם הממשלה שייבחר הציבור הישראלי'.

### הפער בין עובדת הכיבוש לבין המשפט הבינלאומי

הסתמכותה של בריטניה על המשפט הבינלאומי והמוסכמות הדיפלומטיות לשמירת נוכחותה, משקפת בדיוק את הצד השני של המטבע — את כוח העובדה שבידי ישראל. ניתוח משפטי שציטטה אל-ג'זירה קבע במפורש: 'מכיוון שהקונסוליה הבריטית ממוקמת במזרח ירושלים, שנכבשה בידי ישראל במלחמת 1967 ונותרת תחת כיבוש מתמשך, לישראל אין זכות חוקית לסגור את המשלחת הדיפלומטית.' אולם דווקא כיבוש מתמשך זה מאפשר לישראל בפועל לקבוע אילו מוסדות דיפלומטיים יכולים לפעול במקום ואילו לא.

ישראל גינתה בחודש שעבר את החלטת הסנקציות של בריטניה כ'סדרה של החלטות אנטי-ישראליות של ממשלת הלייבור', וסער תקף את דברי מיליבנד בפרלמנט כ'שקר מחריד'. לוגיקת העימות הזו צצה כבר כאשר בריטניה נקטה בסנקציות: מצד אחד, לגיטימיות העמדה שמעניק המשפט הבינלאומי; מצד שני, שליטת העובדה של הכוח הכובש במקום.

### תוכנית E1 כמוקד הסכסוך

תוכנית ההתנחלות E1, שאליה כוון מנגנון הסנקציות הבריטי, שואפת לחבר בין התנחלויות גדולות כמו מעלה אדומים לבין מזרח ירושלים הכבושה, ובכך לחתוך את הגדה המערבית לשניים בפועל. פיין אמר לאל-ג'זירה כי מיליבנד 'נקט עמדה נכונה' בנושא E1, מכיוון ששר האוצר הישראלי סמוטריץ', המוביל את התוכנית, כבר הכריז בפומבי כי התוכנית שואפת 'לקבור את פתרון שתי המדינות'.

ההיסטוריה של הנוכחות הדיפלומטית הבריטית בירושלים מתחילה בשנת 1839; היא נסגרה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914, והוקמה מחדש כקונסוליה כללית לאחר סיום המנדט הבריטי על פלסטין ב-1948. ערוץ דיפלומטי זה משמש בפועל לשירות פלסטינים בעלי אזרחות בריטית, לטיפול במסמכים ולהגנה קונסולרית — והוא האוכלוסייה שתושפע באופן הישיר ביותר מהורדת הדרגה.

על פי דיווח ב'ידיעות אחרונות' (Ynet), שציטט מסרים שנשלחו לגורמים ישראליים, בריטניה שקלה בשלב מסוים לגרש דיפלומטים ישראלים באופן סימטרי, אך ממשלת מיליבנד בחרה בסופו של דבר להוריד את הלהבות. כתבת אל-ג'זירה בלונדון, קמיל נדלק, דיווחה כי הורדת דרגת הקונסוליה למשלחת 'מסמנת נקודת שפל ביחסי בריטניה-ישראל'.