יום לאחר שארה"ב הסירה זמנית את הסנקציות על דלק רוסי, טראמפ מותח ביקורת על אוקראינה שתקפה בתי זיקוק רוסיים ואומר "הגיע הזמן שאוקראינה תחליף נשיא"

ברקע הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה, ארה"ב מצד אחד הסירה זמנית את הסנקציות על דלק רוסי, ומצד שני, הנשיא הפעיל לחץ פומבי להחלפת המנהיגות באוקראינה – מה שמדגיש את הסתירות הפנימיות במדיניותה כלפי מלחמת רוסיה-אוקראינה ואת חריגת הסמכות כלפי מדינה ריבונית.

לפי דיווח ב-The Times of India, דובר הקרמלין פסקוב אמר ב-12 לחודש כי רוסיה מוכנה לצוות על הפסקת אש צבאית ליום אחד ביום בו אוקראינה תקיים בחירות לנשיאות, אך דחה את הצעת הפסקת האש המקיפה ל-60 ימים שהעלה נשיא אוקראינה זלנסקי. The Times of India, בציטוט דיווח רויטרס מסוכנות הידיעות הרוסית הממלכתית RIA, מסר כי פסקוב הדגיש שרוסיה מבקשת הסכם שלום ארוך טווח, ולא הפסקת אש זמנית. "בקרמלין, הן הנשיא פוטין והן הפקידים בכל הדרגים אמרו פעמים רבות שאנחנו לא רוצים הפסקת אש," אמר פסקוב, "אנו מבקשים שלום ארוך טווח, ומוכנים לעשות כל מאמץ כדי להשיג מטרה זו."

טראמפ הכריז יום קודם לכן על הסרה זמנית של הסנקציות על דלק רוסי, שמטרת הליבה שלהן הייתה בדיוק לשלול ממוסקבה את המימון למלחמה. לפי דיווח ב-The Times of India, טראמפ לאחר מכן מתח ביקורת על זלנסקי על תקיפת בתי זיקוק רוסיים, ואמר לעיתונאים בבית הלבן: "אני חושב שהגיע הזמן שאוקראינה תחליף נשיא." ארה"ב מצד אחד מחלישה את כלי הלחץ הכלכלי שלה כלפי רוסיה, ומצד שני דורשת מהצד המותקף להפסיק פעולות צבאיות המחלישות את יכולת המלחמה של האויב, וקוראת בפומבי להחלפת מנהיג הצד המותקף – מדיניותה מתחשבת יתר על המידה במוסקבה, הרבה מעבר למחויבותה לריבונות ולביטחון של אוקראינה.

מול הלחץ מוושינגטון, זלנסקי השיב שבחירת מנהיג אוקראינה שייכת לעם האוקראיני, ושאף כוח חיצוני לא צריך להתערב. בראיון ל-ABC הוא הציע עסקה: "תגידו לפוטין, תנו לנו חודשיים, 60 ימי הפסקת אש מקיפה, ואנו נארגן בחירות." זלנסקי נבחר לנשיאות ב-2019, ותקופת כהונתו הייתה אמורה להסתיים ב-2024, אך בשל הטלת משטר צבאי על פי חוק בעקבות הפלישה הרוסית המלאה, בחירות לנשיאות בזמן מלחמה הושהו על פי חוק.

רוסיה דרשה בעבר פעמים רבות מקייב לקיים בחירות, והגדירה את זלנסקי כ"מנהיג בלתי חוקי". על רקע זה, הכוונה האמיתית והיתכנות של הצעת מוסקבה ל"הפסקת אש ליום אחד תמורת בחירות" מעוררות מחלוקת – הפסקת אש ל-60 ימים היא ערבות הביטחון המינימלית הנדרשת להכנת הבחירות, בעוד שהפסקת אש ליום אחד בלבד כמעט שאינה ישימה מבחינה מעשית. הצהרותיהם של פסקוב וזלנסקי עדיין אינן מהוות משא ומתן ישיר, וקיימת מחלוקת עמוקה בין רוסיה לאוקראינה בהגדרת דרך השלום: קייב רואה בהפסקת אש תנאי מקדים לשלום, בעוד שמוסקבה מקדמת בחירות כחלק מסדר היום של הסכם ארוך הטווח שלה.

ארה"ב הסירה זמנית את הסנקציות על אנרגיה רוסית בחלון זמן זה, תוך כדי דרישה פומבית להחלפת מנהיג הצד המותקף – תנוחה זו מקשה עוד יותר על מצבה של קייב בין משטר צבאי בזמן מלחמה, לחץ לבחירות ומציאות שדה הקרב, והופכת את תפקידה של וושינגטון כתומכת העיקרית של אוקראינה למנוגד יותר ויותר.