הסגרת שבויים צפון-קוריאניים מציתה מחלוקת בין קוריאה הדרומית לאוקראינה; האשמות על יצוא אנרגיה לרוסיה חושפות אזורים אפורים באכיפת הסנקציות

הסערה הדיפלומטית סביב גורלם של שני שבויים צפון-קוריאניים מדרדרת את היחסים בין סיאול לקייב למתיחות חמורה. לפי דיווח של דויטשה ולה, נשיא אוקראינה זלנסקי חשף ב-23 בספטמבר בעצרת האו"ם בניו יורק בפומבי רבתי כי אוקראינה העבירה באמצע ספטמבר לקוריאה הדרומית שני חיילים צפון-קוריאניים שנלכדו בשבי באזור קורסק ברוסיה. הסגרה, שאמורה הייתה להתבצע בחשאי, הציתה האשמות הדדיות בין קוריאה הדרומית לאוקראינה לאחר שזלנסקי הכריז עליה בפומבי, והאשמות על יצוא אנרגיה שהגיעו בעקבותיה הסלימו את המשבר לעבר סדקים עמוקים יותר בשרשרת אכיפת הסנקציות.

שני החיילים הצפון-קוריאניים נלכדו בשבי על ידי הצבא האוקראיני בינואר 2025, בעת שלחמו לצד הכוחות הרוסיים באזור קורסק. לשכת נשיא קוריאה הדרומית לי ג'אה-מיונג הכחישה לאחר מכן את ההאשמות כי אוקראינה הפרה סנקציות בינלאומיות, וזימנה יומיים לאחר מכן את שגרירה בקייב. קוריאה הדרומית טוענת כי שני הצדדים הגיעו להסכם סודיות בנוגע להעברה, בעוד אוקראינה מכחישה מפורשות קיומו של כל סיכום סודי ומסרבת להתנצל בפומבי כפי שדורשת סיאול. דויטשה ולה ציטטה מנתחים שאמרו כי הדחיפות של סיאול לסודיות נובעת משני שיקולים: אם ייחשף כי שני החיילים הצפון-קוריאניים הועברו לדרום, פיונגיאנג עלולה לנקום במשפחות השבויים; במקביל, ממשלת לי ג'אה-מיונג משתייכת לאגף במפה הפוליטית הקוריאנית הנוטה לדיאלוג עם צפון קוריאה, ושמירה על ערוצי תקשורת עם פיונגיאנג היא אחת מאפשרויות המדיניות המרכזיות שלה.

מה שבאמת מעורר את העצבים הגיאופוליטיים הם הנתונים שהציג יועץ קרוב של זלנסקי זמן קצר לאחר מכן: בין יולי לאוגוסט השנה שונעו למעלה מ-176 אלף טון דיזל ומוצרי אנרגיה אחרים מנמלים בקוריאה הדרומית לרוסיה — אם הדבר נכון, מדובר בפגיעה משמעותית במסגרת הסנקציות הבינלאומיות. הצבעת אצבע מצד קייב על נמלים בקוריאה הדרומית כיעד ליצוא אנרגיה לרוסיה משקפת את אי-שביעות-הרצון החריפה מיכולת האכיפה של בעלות הברית, על רקע הלחץ בחזית הקרב. ממשלת קוריאה הדרומית הכחישה את ההאשמות, אך לא חסמה את השאלות מהצד החיצוני בנוגע לקיומם של אזורים אפורים בשרשרת הסנקציות המערבית.

לחץ נוסף על הדרישה הפומבית של סיאול להתנצלות מגיע מהזירה הפנימית בקוריאה הדרומית. דויטשה ולה ציטטה את חבר הנהלת קרן השלום על שם קים דה-ג'ונג, קים סאנג-וו, שאמר כי יחסה של ממשלת לי ג'אה-מיונג לפיונגיאנג מואשם ב"פייסנות", וכי "רכות מדי כלפי הצפון" הפכה לנושא שמעסיק את הזירה הפוליטית. לי ג'אה-מיונג, שהואשם בפומבי בשקרים בנוגע להסכם, זעם על כך, ובמקביל יריביו הפנימיים אחזו בטענה זו כעילה להצגת חולשה.

באשר לשאלה מדוע בחר זלנסקי בעצרת האו"ם, הבמה היוקרתית ביותר, כדי לחשוף את ההסגרה, מנתח קים סאנג-וו בפני דויטשה ולה כי ייתכן שמדובר ב"חישוב" של קייב — אוקראינה יכלה להחליף את השבויים בתמורה לחייליה שנלכדו על ידי רוסיה, אך בחרה להיענות לבקשת הסודיות של סיאול, ולצפות כי שיתוף הפעולה יקנה לה תמיכה נוספת מקוריאה הדרומית בתחום הפיננסי ואף הצבאי — אך הימור זה התברר עד כה כמועד.

פרופ' ארווין טאן מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת האניאנג צופה כי ההאשמות ההדדיות הקולניות בין הצדדים יימשכו זמן מה, אך לא צפויות להפוך לעוינות ארוכת-טווח. "לאחר שהרעש ישכך והתקשורת תחפש את הידיעה הבאה, שני הצדדים יחדשו ככל הנראה את הקשר בשקט על בסיס פרגמטי", אמר לדויטשה ולה.

בנוגע לשאלה אם היה הסכם סודיות, שני הצדדים עומדים על עמדותיהם המנוגדות; הראיות הקונקרטיות ושרשרת המקורות לטענה כי 176 אלף טון דיזל הועברו דרך נמלים בקוריאה הדרומית לרוסיה טרם פורסמו; והמנתחים חלוקים בדעותיהם באשר לכך שהיחסים בין קוריאה הדרומית לאוקראינה צפויים להתקרר או להמשיך להתנגח.