טראמפ קורא בפומבי לאוקראינה 'להחליף נשיא': הלחץ של וושינגטון על הריבונות הפוליטית של קייב ומפת המועמדים החלופיים

לפי דיווח באל-ג'זירה, נשיא ארצות הברית טראמפ אמר ביום שבת בשבוע שעבר בפומבי כי "הגיע הזמן שאוקראינה תקבל נשיא חדש", ובמקביל האשים את זלנסקי בכך שההפצצות המתמשכות על מתקני הזיקוק הרוסיים "פוגעות באספקת הדיזל העולמית".

הצהרה זו היא ההסלמה האחרונה של וושינגטון בלחץ על הכיוון הפוליטי של קייב. למרות שכהונת הנשיא של זלנסקי לחמש שנים הסתיימה ב-2024, החוקה האוקראינית וצווי מצב החירום בזמן המלחמה מתירים לו להמשיך בתפקיד במהלך המלחמה. ניתוח של אל-ג'זירה מציין את העובדה הבסיסית: "רצונו של טראמפ אינו הפקודה של אוקראינה" — אוקראינים רבים מבקשים לרענן את המפה הפוליטית, אך אינם מעוניינים לקיים בחירות לנשיאות לפני סיום המלחמה.

מול הלחץ מהבית הלבן, זלנסקי הגיב בהצעת עסקה: אם נשיא רוסיה פוטין יבטיח הפסקת אש של 60 ימים, אוקראינה תוכל לקיים בחירות. הצעה זו מקשרת את נושא הבחירות לתהליך הפסקת האש, הן כנגד ללחץ של טראמפ והן כחיפוש תנאי לגיטימיות להצבעה בתנאי מלחמה.

עם זאת, שיח ה"החלפת הנשיא" עצמו חושף התערבות ישירה של וושינגטון בריבונות הפוליטית של אוקראינה — ארצות הברית דורשת בפומבי ממדינה הנמצאת במצב מלחמה, התלויה בסיוע צבאי אמריקאי, להחליף את מנהיגה הנבחר. הנימוק שטראמפ נתן — שההפצצות על מתקני הזיקוק הרוסיים "פוגעות באספקת הדיזל העולמית" — מעגן את המשחק סביב העתיד הפוליטי של אוקראינה במחירי האנרגיה, דאגה של צרכנים מערביים, ולא באינטרסים האסטרטגיים של אוקראינה עצמה. הגיון זה עולה בקנה אחד עם המגבלות שארה"ב הטילה בעבר על יכולות תקיפה לטווח ארוך בשדה הקרב הרוסי-אוקראיני: האפשרויות הצבאיות של קייב חייבות להיות כפופות למחירי השוק העולמי.

לפי דיווח באל-ג'זירה המצטט את האנליסט הקייבי איגור טישקוביץ': "אם הבחירות יתקיימו במהירות, אחד מהמפקדים הצבאיים לשעבר הוא היריב הסביר ביותר של זלנסקי." הערכתו של ראש מכון המחקר הפוליטי פנטה, ולדימיר פסנקו, הייתה נחרצת יותר: "לפחות מאז 2023, ובמיוחד לאחר התפטרותו ב-2024, זלוז'ני הוא המחליף הסביר ביותר של זלנסקי, המתחרה המסוכן ביותר שיכול להביס אותו בבחירות."

המפה הפוליטית של המועמדים החלופיים

במפת המתמודדים הפוטנציאליים, מפקד הכוחות המזוינים לשעבר ושגריר אוקראינה הנוכחי בבריטניה, ולרי זלוז'ני, מוביל בפער ניכר. על פי סקר של קבוצת רייטינג, המתוגב בקייב, מה-8 באוקטובר, 64% מהאוקראינים נותנים בזלוז'ני אמון, ורק 25% מביעים חוסר אמון. אמון זה מושרש בהישגיו הצבאיים בהגנה על קייב בתחילת הפלישה הרוסית המלאה ב-2022 ובהובלת מתקפת הנגד שכבשה מחדש 40% מהשטחים שנכבשו. זלוז'ני פוטר ב-2023 לאחר שמתקפת הנגד שכולם ציפו לה לא הניבה תוצאות, אך עמדותיו הפוליטיות בנושאים מרכזיים כמו שיקום לאחר המלחמה והצטרפות לאיחוד האירופי נותרו עד היום "עטופות בערפל" — אל-ג'זירה מתארת את הגנרל בן ה-53 כ"שומר על שתיקה בכוונה", ולעיתים מסתפק בהצהרות כלליות על "שלום מתמשך וערבויות ביטחון".

במקום השני ניצב דמות מהמודיעין הצבאי, קירילו בודנוב — בן 40 שנים, שנטל את הפיקוד על אגף המודיעין הצבאי של משרד הביטחון (GUR) ב-2020 והפך אותו לכוח מיוחד מונע טכנולוגיה, שהתקפות הסירות הבלתי מאוישות שלו אילצו את הצי הרוסי בים השחור לסגת מקרים לנמל נובורוסיסק. אל-ג'זירה חשפה כי בודנוב הוביל ב-2016 צוות שחדר עמוק לתוך חצי האי קרים המסופח לרוסיה והציב מטעני חבלה בשדה תעופה צבאי. בחודש ינואר השנה הוא מונה לראש הלשכה של זלנסקי. גם הוא נהנה מאמון ציבורי של 53%, עם 31% חוסר אמון.

המועמד הפוטנציאלי השלישי המעניין הוא מיכאילו פדורוב בן ה-35 — שר הטרנספורמציה הדיגיטלית שמונה על ידי זלנסקי ב-2019, שמונה בתחילת השנה לשר הביטחון ללא רקע צבאי כלשהו, והוא אחראי על לוגיסטיקה, תקציב, רפורמות ומשא ומתן על סיוע צבאי מול המערב. פדורוב צבר מוניטין בהגברת השקיפות ברכישות צבאיות ובהגדלה דרמטית של ייצור הרחפנים — צעדים ששיתקו את קווי הלוגיסטיקה של הצבא הרוסי, פגעו במערכות ההגנה האווירית שלו ובמתקני אנרגיה. עם זאת, לפי הדיווחים, הרפורמות של פדורוב עוררו את זעמו של המפקד העליון דה פקטו, אולכסנדר סירסקי, שלפי הדיווחים דחף לפיטוריו ביולי. שיעור התמיכה בו עלה בעקבות מחאות ציבור מ-35% ביוני ל-65% ביולי, אך ירד ל-38% באוגוסט לאחר שהביע תמיכה בקיום בחירות לנשיאות בהקדם האפשרי.

יורשו של פדורוב בתפקיד שר הביטחון, יבהני חמארה, הוא קצין מודיעין מקצועי, כאשר 43% מהנשאלים אומרים שאינם מכירים אותו, ושיעור האמון בו עומד על 29%. אחריו מדורגים שר החוץ אנדריי סיביהא — דיפלומט מקצועי שמילא תפקיד בגיוס התמיכה הטורקית והפולנית — ונשיא אוקראינה לשעבר ויקטור פורושנקו, שניהם עם שיעורי אמון של 24%; פורושנקו סובל משיעור חוסר אמון של 70% בשל חשדות לשחיתות ברכישת חלקי חילוף צבאיים.

המצב הפוליטי של זלנסקי

מעבר לפורושנקו, זלנסקי, שנבחר עם 73% מהקולות — השיא של תקופת בתר-הסובייטית באוקראינה — שומר על שיעור אמון של 53% (40% חוסר אמון), למרות שהוא שרוי בשורה של שערוריות שחיתות. על פי סקרי קבוצת רייטינג, העימות בין טראמפ לזלנסקי עשוי למעשה לסייע שוב לאחרון: לאחר הוויכוח הפומבי ביניהם בחדר הסגלגל בפברואר 2025, שיעור התמיכה בזלנסקי עלה ל-67%, הגבוה ביותר מאז תחילת המלחמה. המחזוריות החוזרת של "לחץ אמריקאי שלמעשה מחזק את הלגיטימיות הפנימית של המנהיג האוקראיני" חושפת את המתח המבני המתמשך בין האוטונומיה הפוליטית של קייב לרצון וושינגטון.

הקריאה האחרונה של טראמפ, ורשימת המתמודדים שעלתה בעקבותיה, עשויים לעצב מחדש את האיזון הזה. אך קיום הבחירות עצמו עדיין תלוי במהלך המלחמה, ובכך שפוטין יקבל את התנאי המוקדם של הפסקת האש שזלנסקי הציע — קלף שאוקראינה מתקשה לשחק בו בין הלחץ של וושינגטון להתקפה של מוסקבה.