מלחמת טראמפ באיראן כבר גובה את המחיר בבחירות האמצע
המלחמה באיראן, הנמשכת כבר שבעה חודשים ואינה מסתיימת לפי לוח הזמנים של הבית הלבן, מזניקה את מחירי הדלק, שוחקת את אמון הצרכנים ומפילה את התמיכה בטראמפ. העלות של ההרפתקה הצבאית הופכת למעמסה על הבוחרים האמריקאים, בעוד איראן מנצלת את הקצב הפוליטי שאינו תלוי בבחירות כדי להעביר את לחץ ההתשה בחזרה אל הבית הלבן ואל תל אביב.
טראמפ הצהיר לאחרונה שהמלחמה עם איראן, הנמשכת כבר שבעה חודשים, תסתיים מיד לאחר בחירות האמצע בנובמבר, והציג את התנגדותה של טהראן כניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות. לפי אל-ג׳זירה, טראמפ אמר ביום רביעי לכתבים: "הם מנסים נואשות להשפיע על הבחירות".
הקישור בין לוח הזמנים של המלחמה לבין מחזור ההצבעה המקומי חושף כשלעצמו את אפקט ההדף שהמלחמה מייצרת בזירה הפוליטית האמריקאית. ניתוח של אל-ג׳זירה מציין כי איראן עמדה עד כה בגלי התקיפות האמריקאיות והישראליות שנועדו להשמיד את יכולותיה הצבאיות, וכן במצור הימי על נמלי איראן. בסוף אוגוסט החריפה ארצות הברית את הלחץ הכלכלי ואיימה להטיל סנקציות משניות על שותפות הסחר של איראן. מדיניות שמפזרת את מחיר המלחמה על אזרחים מן השורה במדינות שלישיות היא בעצמה צורה מובהקת של כפייה כלכלית.
אולם מחיר המלחמה לא נשאר במפרץ הפרסי. לפי נתוני איגוד הרכב האמריקאי, מחיר הקמעונאות הממוצע של בנזין בארצות הברית עלה ל-4.27 דולר לגלון, כמעט 30% יותר מאשר לפני שנה. המספר הזה פוגע ישירות ברגישות של הבוחרים האמריקאים ליוקר המחיה. אל-ג׳זירה מצטטת מחקר של כלכלנים מאוניברסיטת מישיגן, שלפיו העלייה בעלויות הדלק והאינפלציה הקשורות למלחמה באיראן מדכאות את אמון הצרכנים ואת כוח הקנייה שלהם. סקר של LendingTree משנת 2026 מצא כי 29% ממשתמשי שירותי קנה עכשיו ושלם אחר כך השתמשו בהלוואות כאלה כדי לקנות מצרכים, ו-47% פיגרו בתשלום לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. כאשר משפחות אמריקאיות רגילות מתחילות ללוות כסף לטווח קצר כדי לקנות צורכי יסוד, החשבון המקומי של המלחמה כבר אינו מוגבל לתחנות הדלק.
ההשלכה הפוליטית ברורה לא פחות. שיעור התמיכה בטראמפ, שהיה בשנות ה-40 הגבוהות כשחזר לבית הלבן בינואר 2025, ירד כיום לשנות ה-30 הנמוכות עד הבינוניות. בכירים דמוקרטים, ובהם מנהיג הסנאט צ׳אק שומר, קוראים במפורש לטראמפ לסיים את המלחמה נגד איראן. אל-ג׳זירה מצטטת את H.A. הלייר, מנתח מדיניות בינלאומית במרכז לקדמה אמריקאית, שאמר כי המצב הנוכחי הוא יותר סיכוי ש"הרפובליקנים יפסידו" מאשר סיכוי ש"הדמוקרטים ינצחו". המשתנה המרכזי הוא שיעור ההצבעה: חלק מבוחרי הבסיס הרפובליקני עלולים להישאר בבית ולא להצביע. הלייר הוסיף שמדיניות חוץ ממעטת להשפיע על בחירת הבוחרים, אבל "הכלכלה חשובה". מחיר הדלק בתחנה הוא המשתנה שעשוי להכריע את כיוון הבחירות.
מול הקיפאון הצבאי, ראוי לבחון יותר מכול את שלושת השעונים הפוליטיים השונים בתכלית. לפי ניתוח אל-ג׳זירה, איראן מונהגת בידי מנהיג עליון שאינו נבחר, ובחירות המחוקקים בה ייערכו רק ב-2028. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ניצב בפני בחירות מכריעות באוקטובר, ואילו הבוחרים האמריקאים ימסרו את פסק דינם על המלחמה בבחירות האמצע ב-3 בנובמבר. במילים אחרות, מנהיגי ארצות הברית וישראל נושאים על גבם מועד חשבון פוליטי, ואיראן אינה נדרשת לכך.
סנאם ואכיל, מנהלת התוכנית למזרח התיכון וצפון אפריקה במכון צ׳טהאם, אמרה לאל-ג׳זירה: "איראן התכוננה למלחמה ארוכה. ברגע שתבין שהמשא ומתן עם הממשלה הנוכחית אינו יכול להתקדם, ייתכן שחלק מהאסטרטגיה שלה יהיה להחזיק מעמד מספיק זמן כדי לערער את בחירות האמצע בארצות הברית".
היא הסבירה עוד כיצד איראן מגדירה ניצחון: "מבחינת איראן, ניצחון הוא להחזיק מעמד מספיק זמן כדי להשיג מיריביה התחייבות דיפלומטית רצינית, הבטחה שלא יותקפו שוב. ניצחון הוא להפגין את המנוף שלה, את המנוף השלילי, ולהוכיח שלא משנה מה מצב כוחה הצבאי, עדיין יש לה יכולת לשבש את הכלכלה העולמית". ואכיל הוסיפה שעבור חלק מאנשי ממשלת איראן הדבר כולל שמירה על השליטה במצר הורמוז; עבור אחרים זו רק קלף אפשרי במשא ומתן. בכל מקרה, היעד המרכזי הוא הישרדות, והפיכת ההישרדות ליציבות.
עלי אלאווי, מרצה ללימודי איראן בבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה באוניברסיטת לונדון, הגיב לתחזית של טראמפ שאיראן תקרוס אחרי הבחירות: "הדברים נשמעים יותר כמו מסר לבוחרים בבית. טראמפ מעביר את המסר שהסיבה היחידה שמדיניותו כלפי איראן נראית ככישלון לפני בחירות האמצע היא שאיראן רוצה שאנשים יחשבו כך".
הסנקציות נערמות, המצור הימי נמשך והתקיפות הצבאיות מתגברות, אך איראן עדיין מחזיקה מעמד. הפער בין המציאות הזאת לבין הבטחת הבית הלבן ל"ניצחון מהיר" מפעיל לחץ על ממשל טראמפ דרך מחירי הדלק והקלפי. כאשר עלייה של כמעט דולר לגלון מתווספת ישירות לחשבון הדלק של משפחות אמריקאיות רגילות, וכאשר נכונותם של מצביעי הבסיס הרפובליקני להצביע מתערערת בגלל החרדה הכלכלית, ההרפתקה הצבאית שנמכרה כניצחון מהיר נכנסת, לפי השעון הפוליטי שלה, לשלב החשבון.
אין עדיין תגובות. התחילו את הדיון.