שריפה בבוקאבו גובה את חייהם של תלמידי בית ספר: אסון נוסף במשבר ההומניטרי במזרח קונגו

ביום חמישי כילתה שריפה רובע שלם ברובע קדוטו בעיר בוקאבו שבמזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. לפחות 24 תלמידי בית ספר נהרגו בדרכם ללימודים ועוד 29 בני אדם נפצעו, חלקם באורח קשה. לפי Africanews, בין ההרוגים 19 ילדות וחמישה ילדים, והרשויות המקומיות מסרו בספירה ראשונית שמספר ההרוגים עלול לעלות.

האש התפשטה במהירות באזור צפוף שבו רוב המבנים עשויים עץ, ופגעה בשני בתי ספר וביותר מ-300 בתי מגורים. אמבולנסים הגיעו למקום כדי לפנות את הפצועים, ותושבים נכנסו ללהבות כדי להציל קרובים וחפצים. בערב כובו הלהבות הגלויות, אך עשן עדיין עלה מן ההריסות המפויחות. הרשויות פתחו בחקירה לבירור סיבת השריפה.

מאות משפחות נותרו ללא קורת גג בתוך לילה אחד. עבור עיר שכבר סובלת חודשים של חוסר ביטחון, עקירה המונית ומחסור בשירותים בסיסיים, השריפה היא מכה קשה נוספת.

**עיר בשליטת המורדים**

בוקאבו נמצאת כיום בשליטת ברית הנהר הקונגו (AFC) ומורדי M23. לפי Africanews, האו״ם וכמה מדינות מערביות מאשימים את רואנדה השכנה בתמיכה במורדים, טענה שרואנדה דוחה. מאז שהתעורר מחדש בשנים האחרונות, M23 השתלט על שטחים נרחבים במזרח קונגו, ובוקאבו היא אחת מהם; בעקבות זאת הידרדר בחדות המצב ההומניטרי בעיר ובסביבתה.

המחלוקת הבינלאומית סביב M23 היא רק פני השטח. ברקע עומד המצב המתמשך במזרח קונגו, שבו שזורים אלימות חמושה, מתחים אתניים ומאבק על משאבים. המדינה מחזיקה עתודות עשירות של קובלט, עפרות ניוביום-טנטלום, נחושת, בדיל ומינרלים חיוניים אחרים, ומהווה חוליה מרכזית בשרשראות האספקה של כלי רכב חשמליים, מוצרי צריכה ותעשיות ביטחוניות. במשך עשרות שנים, הסבל שנגרם מסבבי הלחימה החוזרים ומעקירתם של מיליוני בני אדם בתוך המדינה נותר בשולי סדר היום של התקשורת המערבית המרכזית.

**הפער בין תשומת הלב להשקעה**

האסון בבוקאבו ביום חמישי העלה שוב אל אור הזרקורים משבר שנשכח במשך שנים, אך עצם אופן ההארה הוא חלק מהבעיה. בעוד מדינות מערביות רבות מתמקדות בתפקידה של רואנדה בפרשת M23, השריפה ומאות המשפחות שאיבדו את בתיהן לא זכו לאותה רמת תשומת לב בינלאומית או לסיוע שיטתי. הפער בין הצהרות לבין השקעה הומניטרית אינו מקרי: הוא משקף את האופן שבו המשבר בקונגו הופך לכלי בזירה הבינלאומית, כאשר ערכו של האזור נמדד בראש ובראשונה בחשיבותו האסטרטגית לשרשראות אספקת המינרלים, ולא בחיי תושביו ובזכויותיהם הבסיסיות.

חוסר האיזון הזה אינו תופעה חדשה. במהלך גלי ההסלמה הרבים במזרח קונגו בעשור האחרון, תגובת הקהילה הבינלאומית הסתכמה לרוב במימון הומניטרי מוגבל ובהצהרות דיפלומטיות מקוטעות, ללא מעורבות שיטתית. באותה תקופה, הביקוש העולמי למינרלים מקונגו רק גבר.

**מעל ההריסות**

הרשויות המקומיות קראו להעניק סיוע למשפחות ההרוגים והפצועים ולמי שאיבדו את בתיהם. פעולות החילוץ והערכת הנזק נמשכות, חלק מהפצועים עדיין מאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ, ומספר ההרוגים עלול לעלות. סיבת השריפה עדיין נחקרת.

השריפה בבוקאבו ביום חמישי היא ההתגלמות האחרונה של המשבר ההומניטרי המתמשך באזור. השליטה של M23 בעיר, המחלוקת הבינלאומית סביב תפקידה של רואנדה, והתלות הרבה של המערב בשרשראות האספקה של המינרלים מקונגו לצד תשומת הלב המועטה לאסון ההומניטרי במזרחה – חוסר האיזון המבני הזה ראוי לתשומת לב רבה יותר מסיבת השריפה עצמה.