כוח ופוליטיקה

הבוחרים שחצו מחנות: יוקר המחיה, "מלחמות ללא סוף" וכשלון הממסד הדו-מפלגתי בארה״ב

לפי אל-ג׳זירה, סקר יציאה בבחירות לראשות עיריית ניו יורק הראה שכ-9% ממצביעי טראמפ ב-2024 עברו להצביע לסוציאליסט הדמוקרטי זוהראן ממדאני. ממדאני ציטט את דרישת הבוחרים לסיים את המלחמות ללא סוף ולבלום את משבר יוקר המחיה. במקביל, שרטוט מחדש של מחוזות הבחירה שקידם טראמפ כבר שינה את המפות בכעשר מדינות, וצמצם עוד יותר את מרחב התחרות.

1 צפיותהיכנסו כדי לשמור
TRUTH ERA

לפי אל-ג׳זירה, רון ברבה, תושב ניו יורק, הצביע לטראמפ ב-2024 ושנה לאחר מכן הצביע לממדאני. הרפובליקני הרשום בן ה-56 אמר בכנות: "שניהם היו נהדרים". הוא הופיע בעצרת הבחירות של ממדאני בחולצה אדומה שעליה נכתב "MAGA for Mamdani", והפך את הדימוי למוצר מסחרי: לדבריו, מכר מאות חולצות וכובעים כאלה, וההזמנות הגיעו גם מחוץ לעיר ניו יורק.

סקר יציאה בבחירות לראשות עיריית ניו יורק הראה שכ-9% ממצביעי טראמפ ב-2024 עברו להצביע לממדאני בבחירות לראשות העיר ב-2025. בתחילת 2025 היה ממדאני מועמד שולי בלבד, עם תמיכה של כ-1% בסקר של מכללת אמרסון. עצם מסלול עלייתו נתפס מאז כפריצה דרך מנגנון הסינון של שתי המפלגות הממסדיות.

הצבעה שחוצה מחנות אינה תופעה חדשה לגמרי. בריאן שפנר, פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת טאפטס, ציטט נתוני מחקר שלפיהם כ-12% מתומכי סנדרס בבחירות 2016 הצביעו לטראמפ לאחר שסנדרס לא זכה במועמדות המפלגה הדמוקרטית. שפנר הסביר: "פעמים רבות האנשים האלה מגיבים למעשה לביצועים הכלכליים. ולעיתים קרובות הם פשוט מצביעים נגד מי שמכהן או בעד מועמד חיצוני שלדעתם יטלטל את המערכת." לדבריו, מעמדו של מועמד חיצוני מאפשר לבוחרים "להשליך את השקפותיהם על מועמד שעמדותיו הפוליטיות עדיין אינן מוגדרות לחלוטין".

הכתבה ציטטה במיוחד דברים שאמר ממדאני בפגישתו עם טראמפ בחדר הסגלגל בבית הלבן בנובמבר 2025. ממדאני אמר שלמצביעים בברונקס ובקווינס היו שתי סיבות מרכזיות לתמוך בו: "אחת הייתה שהם רצו סוף למלחמות הנצח. הם רצו סוף לכספי משלמי המסים שמימנו הפרות של זכויות אדם." הסיבה השנייה הייתה ההתמודדות עם משבר יוקר המחיה.

הניסוח הזה מפנה את זעמם של הבוחרים שחצו מחנות ישירות אל ההתערבויות הצבאיות בחו״ל ששתי המפלגות בוושינגטון קיימו יחד במשך עשרות שנים, בכל שם שבו עטפו אותן, ואל המחיר הכספי ומחיר זכויות האדם שמשלמים בסופו של דבר מעמד העובדים האמריקאי. העובדה שסוציאליסט דמוקרטי ופופוליסט ימני נתפסו שניהם בעיני הבוחרים כ״חיצוניים לממסד״ היא כשלעצמה פסק הדין החריף ביותר נגד הפוליטיקה של שתי המפלגות הממסדיות.

הכתבה ציטטה נתוני סקר של גאלופ מ-2025, שלפיהם 45% מהמבוגרים בארצות הברית מגדירים את עצמם עצמאיים. זהו השיעור הגבוה ביותר מאז החלה גאלופ את הסקר ב-1988; שיעור המזדהים כרפובליקנים וכדמוקרטים עומד על כ-27% לכל קבוצה. עם זאת, הכתבה ציינה שכ-20% מהעצמאיים נוטים לדמוקרטים וכ-15% נוטים לרפובליקנים, ואילו רק כ-10% באמת אינם נוטים לאף מפלגה. לכן הבסיס להצבעה החוצה אידאולוגיות מוגבל בפועל.

יוקר המחיה הוא המכנה המשותף הגדול ביותר של הבוחרים משני המחנות. לפי סקר של איפסוס שפורסם בחודש שעבר, 48% מהבוחרים הגדירו את יוקר המחיה כ״הגורם החשוב ביותר״ במחזור הבחירות הנוכחי, יותר מכל סוגיה אחרת. שיעור זה היה הגבוה ביותר גם בקרב מי שהגדירו את עצמם רפובליקנים, דמוקרטים או עצמאיים. מיקה ראסמוסן, מנהלת מכון רביץ׳ למחקר פוליטי בניו ג׳רזי באוניברסיטת ראטגרס, אמרה: "היה חלק מהבוחרים שחשבו שטראמפ יהיה המועמד שיוכל לספק הקלה בבעיות היכולת להרשות לעצמם את החיים, וגם חשבו שממדאני הוא האדם שיכול לעשות זאת."

הכתבה ציטטה סקר יציאה של CBS News, שלפיו בבחירות למושל ניו ג׳רזי ב-2025 ניצחה הדמוקרטית מיקי שריל בפער גדול. כ-18% ממצביעי טראמפ הלטינו עברו להצביע לשריל, לעומת 5% בלבד ממצביעי טראמפ הלבנים. סקר יציאה של CBS בניו יורק הראה גם שבוחרים שהצביעו לממדאני אך לא להאריס נטו פחות להגדיר את עצמם כדמוקרטים או כליברלים, ונטו יותר להיות צעירים, אסייתים, לטינים ומוסלמים. עדיין לא ברור אם הברית המגוונת הזאת תוכל להתקיים לאורך זמן. הכתבה הזהירה שלא לראות בחפיפה בין מצביעי ממדאני וטראמפ קבוצת בוחרים חדשה ויציבה; גודלה ועמידותה עדיין שנויים במחלוקת.

מהלך שרטוט מחדש של מחוזות הבחירה שקידם טראמפ בתקופת כהונתו כבר הוביל לכעשר מדינות לשרטט מחדש מפות של מחוזות הקונגרס לטובת מפלגה מסוימת. הכתבה ציינה שמספר המושבים התחרותיים בבחירות אמצע הכהונה הקרובות ירד לעומת מחזורים קודמים, בין היתר בגלל המהלך הזה. החלטתם של מספר קטן של בוחרים מתנדנדים תקבע את השליטה ברוב המושבים, אך מרחב הבחירה המוסדי שלהם הולך ומצטמצם.

בחירות אמצע הכהונה ב-3 בנובמבר יקבעו אם המפלגה הרפובליקנית תוכל לשמור על הרוב שלה בקונגרס, אך יתרונה זעום: הדמוקרטים זקוקים לתוספת נטו של ארבעה מושבים כדי להשתלט מחדש על הסנאט ושלושה מושבים כדי להשתלט מחדש על בית הנבחרים. נשיא המתיימר לשבור את הממסד משמר כעת, באמצעות שרטוט מחוזות הבחירה, את ההיגיון המרכזי של הממסד: צמצום התחרות וקיבוע הרוב. הבוחרים אומרים "לא" לממסד בקלפי, ובמקביל מתרחש איחוד כוח ברמה המוסדית.

תגובות

0

אין עדיין תגובות. התחילו את הדיון.