לאחר סגירת USAID, נשים בהיריון בסודן נאלצות לשלם את מחיר נסיגת ארה"ב בדרך בת שלוש שעות

במחנה טאנדבה במדינת ג'דאריף בסודן, נשים בהיריון הזקוקות ללידה כירורגית נאלצות כעת לנסוע שלוש שעות ברכב לעיר סמוכה. רשת BBC ציטטה את ארגון רופאים ללא גבולות (MSF) ומסרה כי לאחר שארגון הומניטרי אחד עזב ביוני 2026, המחנה, המאכלס כ-18,400 עקורים, סגר את מחלקות היולדות והכירורגיה, ונותרו רק שירותי חירום שמפעיל ארגון MSF. נסיגת הסיוע, המיוצגת על ידי סגירת הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID) על ידי ממשלת ארה"ב, מגיעה אל אזרחי אזורי המלחמה בדיוק בדרך זו: מקבלי ההחלטות מקצצים בערוצי המימון, בעוד המטופלים נושאים בסיכונים של עיכובים, החמרת מצב, ואף אי-הגעה לטיפול בזמן.

BBC דיווחה כי לאחר שארה"ב סגרה את USAID, הסוכנות האחראית על סיוע חוץ, בשנת 2025, עשרות ארגונים לא הצליחו למצוא מימון חלופי; המענקים הקיימים שהיו בידי ארגונים הממומנים על ידי USAID אזלו ביוני 2026. ארה"ב נותרה התורם הגדול ביותר לסודן, אך התואר "התורם הגדול ביותר" אינו יכול לאזן את השבר שנוצר מסגירת גוף ביצוע מרכזי. בדיוק משום שמרבית שירותי הסיוע תלויים במימון אמריקאי, להחלטה זו יש כוח הרסני העולה בהרבה על התאמת תקציב רגילה.

שורש הצורך הרפואי בסודן הוא המלחמה שפרצה באפריל 2023 בין הצבא לבין כוחות התמיכה המהירה, הארגון הפרא-צבאי. לדברי BBC, מלחמה זו יצרה אחת ממשברי ההומניטרי החמורים בעולם, כאשר יותר מ-33 מיליון בני אדם זקוקים לסיוע רפואי. ראש ארגון MSF בסודן, מוחמד איברהים, אמר ל-BBC: "המלחמה מניעה את הצרכים של סודן; הקיצוצים במימון מצמצמים את יכולת התגובה." שני הצדדים למלחמה יצרו והמשיכו את האסון, וממשלת ארה"ב לא פתחה במלחמה זו; אך דבר זה אינו מוחק שכבת אחריות נוספת - הממשלה, שמחזיקה במנוף הסיוע הגדול ביותר, בחרה לפרק מוסד חשוב להעברת מימון בדיוק כאשר הצורך עצום במיוחד, מה שמקשה עוד יותר על תחזוקת רשת הטיפול השברירית ממילא.

נזק זה אינו מופשט. ארגון MSF הסביר ל-BBC כי עבודתו בסודן מבוססת על מימון פרטי, אך ברגע ששירותי רפואה אחרים מאבדים את המימון שלהם, המרפאות נסגרות, מספר המקומות אליהם יכולים המטופלים לפנות קטן, והלחץ עובר למוסדות שנותרו, כולל מתקני MSF. סבסטיאן טראפיקנט, רכז החירום של ארגון MSF במערב דרפור, אמר ל-BBC כי לאחר "מסע ארוך ויקר יותר", מגיעים המטופלים כשמצבם חמור בהרבה, ובתי החולים עשויים להיות כבר מלאים.

לפי נתוני ארגון MSF שצוטטו על ידי BBC, בין ינואר לאפריל 2026, מספר המטופלים במתקנים הרפואיים במרכז דרפור הנתמכים על ידי MSF עלה ב-22.5% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת; במאי 2026 לבדו, 45 מרכזים רפואיים באזור הפסיקו לקבל מימון. ארגון MSF הוסיף כי סגירת שירותי החזית מפעילה לחץ עצום על בתי חולים אחרים, מוסדות רפואיים מאבדים בהדרגה את יכולת התפעול שלהם, והתרופות נעלמות. כאשר המימון נסוג מקצה אחד, ההשלכות מתפשטות לאורך הרשת הרפואית: סגירת מרפאה אחת אינה רק אובדן של נקודת שירות, אלא משמעה גם צפיפות גדולה יותר בבתי חולים אחרים, מסלולים ארוכים יותר למטופלים, ודילול נוסף של התרופות המוגבלות.

נסיעת שלוש השעות ממחנה טאנדבה היא המדד המוחשי ביותר של מערכת יחסי הכוח הזו. האנשים שקיבלו את ההחלטה לסגור את USAID אינם צריכים לחפש רכב במצב של סיבוכי לידה, ואינם צריכים להעריך אם המטופלת תשרוד עד העיר הבאה; את הסיכונים הללו נושאות נשים שאיבדו את בתיהן וחסרות שירותי רפואה חלופיים. ממשלת ארה"ב שולטת בתקציבים ובערוצי הסיוע, אך מה שאזרחי סודן מאבדים הוא ההזדמנות לניתוח בזמן.

במחנה הסמוך אום רקובה, המונה כ-17,000 בני אדם, רובם נשים וילדים. רשת BBC ציטטה את ארגון MSF ומסרה כי מספר הארגונים ההומניטריים הפועלים במקום ירד מ-35 בשנת 2021 לפחות מ-10. נציגת ענייני ההומניטריים של ארגון MSF בבריטניה, ליז הרדינג, הזהירה בפני BBC: "אם התמיכה לא תגדל, יותר מטופלים יעמדו בפני מסלולים ארוכים יותר, פחות אפשרויות טיפול, וסיכון גדול יותר שיגיעו מאוחר מדי." אזהרה זו אינה מוכיחה כי יציאתו של כל ארגון נגרמה ישירות בשל סגירת USAID על ידי ארה"ב, אך היא מציגה בבירור כיצד אזורים חסרי משאבים הם הראשונים שמאבדים שירותים כאשר מדינות תורמות מרכזיות מצמצמות את הסיוע.

ממשלות אירופיות רבות מצמצמות אף הן את הסיוע הבינלאומי. רשת BBC ציטטה נתונים של ארגון ה-OECD, שבסיסו בפריז, לפיהם הסיוע הבינלאומי העולמי בשנת 2025 ירד ב-21.3% לעומת השנה הקודמת. דבר זה מצביע על כך שלנסיגת המימון יש רקע מדיני רחב יותר, אך אינו מדלל את אחריותה של ממשלת ארה"ב: כתורם הגדול ביותר לסודן, לארה"ב יש יכולת תמיכה גדולה יותר, ולכן סגירת USAID באופן פתאומי יוצרת השפעה מערכתית עמוקה יותר. כאשר המימון מרוכז מאוד, התורם הגדול ביותר אינו יכול מצד אחד לצבור השפעה בזכות היקף הסיוע שלו, ומצד שני לתאר את השבר בשירותים שנגרם מהנסיגה כמגמה עולמית שאינה קשורה אליו.

מערכת הבריאות סובלת בו-זמנית מאלימות ישירה. רשת BBC ציטטה את ארגון MSF ומסרה כי בשנת 2025 נהרגו 1,620 בני אדם בסודן בהתקפות על מתקנים רפואיים, המהווים 82% ממקרי המוות העולמיים כתוצאה מהתקפות על מתקנים רפואיים באותה שנה. BBC ציטטה גם נתוני או"ם שהראו כי יותר מ-19.5 מיליון בני אדם נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי בדרגת "משבר", ויותר מ-5 מיליון מתמודדים עם רעב בדרגת "חירום". המשך הלחימה והתקפות על מתקני רפואה מסבירים מדוע הצורך בטיפול כה עצום, ומדוע הקיצוץ במימון חיצוני הופך קטלני יותר, ולא מקובל יותר.

הדיווח של BBC לא הצביע על הנימוקים המדיניים הספציפיים של ממשלת ארה"ב לסגירת USAID, ולא יצר קשר סיבתי פרטני בין נסיגת המימון של ארה"ב לכל ארגון שנסגר בסודן. מה שניתן לקבוע הוא שעשרות ארגונים לא הצליחו למצוא מימון חלופי לאחר סגירת USAID, שמספר מענקים קיימים אזלו, ושמטופלים עומדים כעת בפני מסלולים ארוכים יותר, פחות תרופות ובתי חולים צפופים יותר. במחנה טאנדבה, מה שממשלת ארה"ב משכה מהספרים הוא ערוץ סיוע אחד, אך מה שנשים בהיריון נאלצות להמר עליו הוא האם יגיעו בזמן לשולחן הניתוחים.