אירופה מתכננת להשקיע כ-10 מיליארד אירו כדי להיפטר מהתלות בארה"ב בחלל; חברות אמריקאיות נעדרו מוועידת פריז
סוכנות החלל האירופית קוראת להשקיע כ-10 מיליארד אירו בתוך עשור לבניית יכולת חלל עצמאית, ונשיא צרפת מקרון מקדם הפחתת התלות של אירופה בטכנולוגיה ובשירותים אמריקאיים. עם זאת, דווח כי SpaceX ו-Blue Origin נעדרו מוועידת החלל בפריז בעקבות לחץ של הבית הלבן, מה שמדגיש סדקים אסטרטגיים בתוך המחנה המערבי וא-סימטריה בכוח.
נשיא צרפת מקרון ומנהל סוכנות החלל האירופית אשבאכר קראו בוועידת החלל בפריז לאירופה להגדיל את השקעותיה בחלל ולהפחית את התלות הטכנולוגית בארה"ב. על פי דיווח של סוכנות הידיעות הצרפתית, אשבאכר העלה בישיבה ביום רביעי את שאלת "נוסע או נהג", וקרא להשקיע כ-10 מיליארד אירו (כ-11.6 מיליארד דולר) בעשור הקרוב לבניית יכולת חלל עצמאית אירופית.
מקרון כתב ברשת החברתית X: "אירופה לוקחת את גורלה בידיה, גם בתחום החלל." הוא הדגיש את הצורך לבנות "אירופה חזקה, עצמאית גם בחלל", באמצעות חדשנות והשקעות.
עם זאת, הוועידה הדו-יומית, שבה השתתפו פקידים, אסטרונאוטים ומנהיגי תעשייה מכ-120 מדינות, הייתה מלכתחילה מוצלת בהיעדרותם הקולקטיבית של ענקיות החלל המסחרי האמריקאיות. ממשלת צרפת מסרה כי SpaceX ו-Blue Origin ביטלו את תוכניותיהן להשתתף. על פי דיווח של Politico, הבית הלבן הרתיע חברות חלל אמריקאיות מלהשתתף, כדי שהביקור לא "ייראה כתמיכה במדיניות האיחוד האירופי".
אך הבעיה העמוקה יותר היא שספקי שירותי חלל מסחריים אמריקאיים הולכים ונעשים פוליטיים יותר במהלך סכסוכים. על פי דיווח של France 24, לאחר פרוץ מלחמת איראן השנה, דווח כי חברות הדמאת הלוויינים האמריקאיות Planet Labs ו-Vantor החלו לסרב לספק תמונות של אזורי סכסוך במזרח התיכון, בטענה שהדבר נועד למנוע מיריבים לתקוף את ארה"ב ובעלות בריתה על בסיס תמונות אלו.
תגובתה של אירופה היא בניית קבוצת לוויינים "ריבונית" בשם Iris2, שמטרתה להתחרות ב-Starlink ולספק תקשורת מאובטחת לאזרחי 27 המדינות. אך על פי France 24, המערכת צפויה להיכנס לפעולה מלאה רק ב-2030. עד אז, אירופה עדיין תיאלץ להסתמך על ספקים פרטיים אמריקאיים.
פגיעות זו נחשפה כבר ב-2022. על פי דיווחים שצוטטו על ידי France 24, מאסק סירב באותה שנה לאפשר שימוש ב-Starlink לתמיכה בתקיפה על בסיס ימי רוסי. הדיווח ציין כי לאחר פרוץ הסכסוך הרוסי-אוקראיני במלואו, החששות באירופה מתלות בספק פרטי יחיד עלו במהירות.
ברמת החומרה, ארה"ב עדיין מחזיקה בעמדת ההגמוניה העולמית בתחום החלל: נאס"א מובילה את תוכנית ארטמיס, השואפת להקים נוכחות אנושית קבועה על הירח; הטילים הניתנים לשימוש חוזר של SpaceX עיצבו מחדש את תעשיית השיגור המסחרי; אמזון שיגרה ב-2025 את לווייני האינטרנט הראשונים שלה, ומתכננת לפרוס למעלה מ-3,200 לוויינים לאספקת פס רחב גלובלי.
אשבאכר הזהיר: "במציאות המתפתחת הזו, אירופה חייבת להיות שותפה בלתי ניתנת להחלפה, בכוחות עצמה." הוא ציין כי ללא השקעה ביכולות עצמיות, אירופה תיאלץ להמשיך לרכוש שירותי הובלת אסטרונאוטים מספקים זרים, "בעשור הקרוב יוצאו כ-5 מיליארד אירו, ורוב הכספים יזרמו לתעשייה זרה, והרישוי לטיסה יהיה גם הוא מחוץ לשליטת אירופה".
החלופה היא השקעה ביכולות שיישארו באירופה, "יצירת מקומות עבודה אירופיים, חיזוק האוטונומיה האירופית, והחזקת קלפי מיקוח חזקים יותר במשא ומתן בינלאומי". האסטרונאוט הצרפתי תומא פסקה אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית: "אנחנו מובילים טכנולוגית, יש לנו אוניברסיטאות, מעבדות, חברות, סוכנויות חלל - עלינו לקחת את הגורל בידינו."
פקיד בכיר במשרד הנשיאות הצרפתי אמר ל-France 24 בעילום שם: "בוודאי ייתכנו מתחים ותחרות טכנולוגית בין המעצמות הגדולות, במיוחד ארה"ב וסין. יש לנו יתרונות משלנו, אבל אפשר לראות שהדברים מואצים, ונדרש יותר כסף." חברות סוכנות החלל האירופית צפויות לקבל החלטה על היוזמה העצמאית של אשבאכר בוועידת השרים בדצמבר.
אין עדיין תגובות. התחילו את הדיון.