הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מעבירה את איראן למועצת הביטחון: תחילה תקיפה צבאית שגרמה להפרעה בבדיקות, ואז לחץ בטענה ל"הפרה" מעורר ספקות

מועצת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) העבירה לאחרונה בווינה את איראן למועצת הביטחון של האו"ם בטענה ל"אי-עמידה בהתחייבויות לפי אמנה למניעת הפצת נשק גרעיני" — זו הפעם הראשונה זה 20 שנה שהסוכנות נוקטת צעד כזה נגד איראן. לפי דיווחי ה-BBC, ההחלטה, שהוגשה במשותף על ידי בריטניה, צרפת, גרמניה וארצות הברית, זכתה לתמיכת 23 מדינות, כאשר 8 מדינות נמנעו, וסין, רוסיה וניז'ר הצביעו נגד.

שני הנימוקים המרכזיים שאליהם מפנה ההחלטה — אי-חשיפה מלאה של מידע על חומרים גרעיניים על ידי איראן, וחוסר יכולתם של פקחי הסוכנות להיכנס למתקנים הרלוונטיים — קשורים ישירות לתקיפות הצבאיות שיזמו מדינות המערב עצמן. מאז תקפו ישראל וארצות הברית את מתקני הגרעין האיראניים ביוני 2025 במהלך עימות של 12 ימים, פקחי הסוכנות לא הצליחו להיכנס לאתרים. ב-28 בפברואר השנה, הסבב האחרון של הלחימה שיזמו ישראל וארצות הברית הפך שוב את מתקני העשרת האורניום בנתנז ופורדו ליעדי תקיפה, ובדיקות החומרים הגרעיניים האיראניים נקלעו לשיבוש מוחלט יותר.

רצף הסיבתיות הזה מעמיד בספק ישיר את הלגיטימיות הלוגית של ההחלטה. סגן שר החוץ האיראני קאזם גריבאבאדי כתב בפלטפורמה החברתית X: "הם תוקפים את מתקני הגרעין המובטחים של איראן, משבשים את תהליך הבדיקות התקין, ואז מוציאים החלטה תוך שימוש בשיבוש עצמו כתירוץ." המערב הופך בכך לשני הקצוות של אותו תהליך: תחילה יזם פעולות צבאיות שהחלישו את התשתית לעבודת הסוכנות, ואז השתמש במצב המוחלש הזה כבסיס לפסיקת ציות.

האות הפוליטי של ההחלטה ברור, אך יעילותה העתידית כפופה לחלוקת הכוח המבנית במועצת הביטחון. לסין ולרוסיה כחברות קבועות יש זכות וטו, ומכאן שאישור סנקציות חדשות "אינו סביר". אך בפלטפורמת הסוכנות, שאמורה להיות ניטרלית מבחינה טכנית, הלחץ הקולקטיבי על מדינה אחת בהנהגת ארבע מעצמות מערביות כבר מהווה מנוף דיפלומטי עצמאי.

דפוס ההצבעה סביב החלטת הסוכנות חושף עוד יותר את אי-הסימטריה בכוח בתוך מערכת אי-ההפצה הגרעינית: מתוך 23 הקולות בעד, שלוש המדינות האירופיות וארצות הברית מהוות את גרעין הקואליציה המציעה; סין ורוסיה, כחברות קבועות במועצת הביטחון, אמנם מהוות חומת וטו ברמת הסנקציות, אך בהצבעה הפרוצדורלית במועצת הסוכנות אינן יכולות לחסום את עצם מעבר ההחלטה. המדינות המערביות, כאשר אינן יכולות להגיע להסכמה במועצת הביטחון, עדיין יכולות ליצור לחץ רב-צדדי דרך פלטפורמת הסוכנות, ולהמיר לחץ זה למנוף מהותי במשא ומתן דיפלומטי.

לפי דיווחי ה-BBC המצטטים בכירים אמריקאיים, בתחילת הסבב האחרון של הלחימה, בטהרן היו כ-440 קילוגרמים של אורניום מועשר ברמה של 60% — חומר ברמת העשרה זו ניתן להעשיר במהירות יחסית עד ל-90% הנדרשים לדרגת נשק. איראן חוזרת ומצהירה כי תוכנית הגרעין שלה "מיועדת כולה למטרות שלום", אך ארה"ב, ישראל ומספר מדינות אירופיות מטילות ספק בטענה זו, והמחלוקת הנוגעת לכך טרם נפתרה.

סוגיית הגישה לבדיקות שובצה על ידי איראן בתוך מסגרת פוליטית רחבה יותר. לפי דיווחי ה-BBC, איראן מציגה את תקיפת המתקנים הגרעיניים כסיבה לאי-הרשאת כניסת פקחי הסוכנות, ומקשרת את גישת הבדיקות להסדרים רחבים יותר לסיום המלחמה עם ארה"ב וישראל. במבנה זה, סוגיית הבדיקות, שהיא מעצם טבעה טכנית, ננעלת בתוך משא ומתן על מלחמה ושלום, בעוד שהצד האחראי ישירות למלחמה מוביל בו-זמנית גם את גיבוש ואכיפת כללי הבדיקות — מי ששיבש את הבדיקות ומי שפוסק על ציותן מתמזגים לאחד.