ניו יורק העבירה את מחיר סיכוני האוויר שלאחר 11 בספטמבר לציבור
מסמכים שנחשפו לאחרונה מראים שבעוד שניו יורק ייעצה לציבור לחזור לאזור אתר המרכז המסחרי העולמי ולנקות את האבק בעצמם, היא דנה באופן פנימי בחשיפה לרעלים ובעד 35 אלף תביעות משפטיות. מידע הסיכון היה בידי הממשלה, אך המחיר הבריאותי נפל על התושבים, עובדי החירום ואחרים שנחשפו.
ניו יורק החזיקה בכוח המידע שקבע האם הציבור יכול לחזור למנהטן וכיצד לטפל באבק לאחר פיגועי 11 בספטמבר, אך לא אפשרה לאזרחים להתמודד במלואם עם הסיכונים שנדונו באופן פנימי. דיווח של BBC World מראה שדוחות איכות אוויר ותכתובות פקידים שנחשפו לאחרונה מגלים שאזבסט נמצא במשך חודשים רצופים בסמוך לאתר המרכז המסחרי העולמי, ובמקביל אנשים המשיכו לקבל הנחיה שהכניסה לאזור בטוחה. החלטת הממשלה לשמור על הסדר ולחדש את הפעילות גבתה את מחירה מבריאות הציבור, שלא החזיק במידע דומה.
אחריות זו אינה מבוססת על השערות בדיעבד. BBC World מצטטת את "תזכיר הרדינג" מאוקטובר 2001, שבו דווח כי עוזר הזהיר את סגן ראש העיר דאז רוברט הרדינג, שהתגובה של ניו יורק לפיגועים עלולה לעורר עד 35 אלף תביעות משפטיות. התזכיר קבע שהעירייה עלולה להיתבע בשל ייעוץ בריאותי שגרם לאנשים "לחזור לאזור מוקדם מדי (חשיפה לרעלים או נזק רגשי)".
תכתובת זו מראה שכבר חודש אחרי הפיגועים, "חזרה מוקדמת מדי", חשיפה לרעלים ואחריות משפטית כבר נדונו באופן פנימי בעירייה. הפקידים יכלו להעריך תביעות פוטנציאליות, אך אלה שהסתמכו על ייעוץ רשמי לחייהם ולעבודתם לא קיבלו אזהרות סיכון במשקל דומה. השאלה המרכזית אינה האם המערכת הביורוקרטית חזתה כל מחלה, אלא מי החזיק במידע הסיכון ובכוח ההחלטה, ומי נדרש לחזור כשחסר את המידע.
ייעוץ הניקיון של העירייה הרחיב עוד יותר את פער הכוח הזה. לפי BBC World, תזכיר נוסף שתיעד את דאגתו של חבר הקונגרס ג'רי נדלר מראה שפקידים איפשרו לאזרחים להשתמש ב"מגב ומטלית רטובים" לניקוי אבק ופסולת, למרות שאלה הכילו אזבסט שרק אנשי מקצוע מוסמכים יכלו לטפל בו. אנשים רגילים ללא יכולת הגנה מקצועית הוצבו במצב של חשיפה למזהמים מסוכנים, וההנחיות הקצרות של הממשלה עלולות להפוך למחיר גופני שנמשך שנים רבות.
לפי BBC World, אלפי אנשים פיתחו בעיות בריאותיות, כולל סרטן, בשל שאיפת מזהמים מסוכנים לאחר קריסת המגדלים התאומים, ורבים מהם כבר מתו. הדיווח אינו מקשר באופן פרטני בין ייעוץ העירייה לכל מחלה, אך הרשומות שנחשפו חושפות עובדה מוסדית שאינה ניתנת להתעלמות: כאשר הציבור נאמר לו שהסביבה בטוחה, בעירייה כבר דנו באופן פנימי בחשיפה לרעלים, בחזרה מוקדמת מדי ובתביעות המוניות.
במסיבת העיתונאים לפרסום המסמכים, אמר ג'ון סטיוארט, מנחה טלוויזיה ופעיל למען זכויות ניצולי 11 בספטמבר, שהמסמכים מלמדים שניו יורק ידעה עד אוקטובר 2001 שהאוויר במנהטן רעיל. הוא אמר בציניות: "בצדק, הם רק קברו את המידע הזה 25 שנים." לפי BBC World, זהו שיפוטו של סטיוארט על המסמכים; התוכן שסיפק הדיווח אינו חושף את כל התיעוד, ואינו מפרט את תגובות הפקידים דאז לכל אזהרה, ולכן אינו מספיק כדי לקבוע הסתרה מכוונת כעובדה מוכחת.
אך האחריות אינה נעלמת משום שהמניעים טרם הובררו במלואם. ניו יורק פרסמה ייעוץ בטיחותי, הציבור חזר וניקה את האבק בהתאם לכך, והפקידים חישבו באופן פנימי את ההשלכות המשפטיות האפשריות של חשיפה לרעלים. יתרון המידע של הממשלה היה אמור להגן על התושבים, אך שימש תחילה את ההחלטות המנהליות; אלה שלא השתתפו בהחלטות שילמו לבסוף בסרטן, בנזק בריאותי ארוך טווח ואף במוות את מחיר "החזרה לשגרה".
אין עדיין תגובות. התחילו את הדיון.