מקרי הדמנציה החדשים בעולם צפויים להכפיל את עצמם עד 2050; נשים ותושבי מדינות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה נושאים בנטל הגדול ביותר

לפי דיווח של רשת ABC News, מחקר דמוגרפי רחב-היקף שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מצא כי עד 2050 צפוי מספר מקרי הדמנציה החדשים השנתיים בעולם להגיע ל-24.7 מיליון, יותר מכפליים לעומת כ-11.4 מיליון ב-2023, וכי הביקוש לטיפול צפוי לצמוח באופן משפור.

המחקר נערך על ידי המרכז להזדקנות מוחית בריאה (CHeBA) באוניברסיטת ניו סאות' ויילס, וכלל נתונים של 38,418 אנשים מ-18 מדינות ואזורים, והוא אחד המחקרים המקיפים ביותר שנערכו עד כה בנושא היארעות דמנציה. ד"ר אשלי ולה (Ashleigh Vella), ראש צוות המחקר, אמרה: "הבנת ההבדלים הללו היא קריטית, שכן רק כך נוכל לגבש אסטרטגיות מניעה, אבחון וטיפול עבור האוכלוסיות שיימצאו בסיכון הגבוה ביותר בעתיד."

המחקר מצא כי כשני שלישים מאבחוני הדמנציה באוסטרליה הם של נשים — פער מגדרי ותיק שיוחס בעבר לתוחלת החיים הארוכה יותר של נשים. אולם פרופ' הנרי ברודטי (Henry Brodaty), מנהל משותף של CHeBA, הצביע על כך שגיל המעבר, גורמים מטבוליים-קרדיווסקולריים, ואי-השוויון ההיסטורי בהזדמנויות חינוך ותעסוקה, עשויים לתרום יחד לשיעור היארעות גבוה יותר של דמנציה בקרב נשים. "באופן היסטורי, נשים קיבלו חינוך מוגבל והזדמנויות קידום תעסוקתי מצומצמות, וייתכן שהדבר פגע בחוסן הקוגניטיבי שלהן," אמר ברודטי לרשת ABC News. "מחקרים מראים כי אנשים העוסקים במקצועות מורכבים יותר — במיוחד כאלה הכרוכים בניהול מורכבות של אחרים — חווים ירידה קוגניטיבית מופחתת ושיעורי דמנציה נמוכים יותר."

הוא גם ציין כי שיעורי הדיכאון, החרדה וההשמנה גבוהים יותר בקרב נשים, וגם אלה תורמים לכך. בנוגע להשפעת גיל המעבר, הודה ברודטי כי "הפסקת ייצור האסטרוגן עשויה למלאא תפקיד מסוים, אך טרם הוכח זאת, ומחקרים שונים סותרים זה את זה בשאלה האם טיפול הורמונלי חלופי משפיע."

ממצא מרכזי נוסף של המחקר הוא ששיעור היארעות הדמנציה הגבוה ביותר נמצא בקרב אוכלוסיות במדינות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה. מת'יו פייס (Matthew Pase), חוקר דמנציה מאוניברסיטת מונאש, אמר לרשת ABC News כי התחזיות למדינות בעלות הכנסה נמוכה הן "מדאיגות", "משום שיכולת ההתמודדות של מדינות אלה חלשה יותר... כל פתרון חייב להיות בר-הרחבה, ולא רק כזה שנגיש למי שיכול לשלם עבור טיפול במרכזים רפואיים אקדמיים בסידני או במלבורן."

למגמה הגלובלית הזו יש מכשולים מבניים גם ברמת הטיפול באוסטרליה עצמה. לפי דיווח של רשת ABC News, הרשות האוסטרלית לפיקוח על תרופות אישרה שתי תרופות לטיפול בדמנציה, אך הן יקרות מאוד ואינן נכללות בתוכנית התועלת התרופתית (PBS), כך שחולים רגילים נדרשים לממן אותן מכיסם. עבור שני שלישים מהמאובחנים, שהן נשים, משמעות הדבר היא שהנטל הכלכלי של המחלה מוטל במידה רבה אף יותר על קבוצה שמזה שנים נמצאת בעמדת נחיתות בהקצאת משאבי בריאות. פייס אמר במישרין: "המניעה נותרת המפתח."

המחקר מציין כי באמצעות התערבות ב-14 גורמי סיכון ידועים, ניתן למנוע או לעכב כמעט מחצית ממקרי הדמנציה. ברודטי קרא לאוסטרלים "לאמץ" את בריאות המוח באמצעות הדרכים הבאות: ביצוע פעילות גופנית של לפחות חצי שעה חמש ימים בשבוע, שמירה על קשרים חברתיים ו"אימון המוח" באמצעות לימוד דברים חדשים, אימוץ תזונה ים-תיכונית עשירה בירקות, קטניות ושמן זית, ופנייה לרופא המשפחה להתייעצות בנושא בריאות המוח בין הגילאים 45 ל-49.