הבטחת ה'דיבידנד' של טראמפ בסך 5,000 דולר: הימור פוליטי המממן את הבחירות האמצעיות באמצעות החוב הלאומי

נשיא ארצות הברית טראמפ הציג לאחרונה הבטחה מצודדת עין בכנס של המפלגה הרפובליקאית שנערך בדאלאס, טקסס: אם המפלגה הרפובליקאית תשמור על שני בתי הקונגרס - הסנאט ובית הנבחרים - בבחירות האמצעיות בנובמבר, הוא יחלק 5,000 דולר לכל אזרח אמריקאי בוגר בשם 'דיבידנד'. דיווח של רשת אל-ג'זירה מציין כי ההוצאה, שעלותה הכוללת כ-1.3 טריליון דולר, תיאלץ בסופו של דבר להסתמך על החוב הלאומי ההולך וגדל.

'כי אנחנו עושים עבודה נהדרת, כי המדינה שלנו מרוויחה כל כך הרבה כסף, רק אני יכול לתת את ההבטחה הזו,' אמר טראמפ בכנס לתומכיו המריעים, 'אני אחלק דיבידנד של 5,000 דולר לכל אזרח בוגר אמריקאי.' ההמונים פצחו מיד בקריאות 'USA, USA'. הוא לא פירט את מקור המימון, את מועד החלוקה או את אופן היישום, והציב רק תנאי אחד: על המקבלים להוציא את הכסף בתוך ארצות הברית. 'אנחנו לא רוצים שתלכו לבזבז בקנדה.'

בארצות הברית יש כ-270 מיליון אזרחים בוגרים, ובחישוב זה סכום ה'דיבידנד' הכולל יגיע לכ-1.3 טריליון דולר, לא כולל עלויות ניהול ועיבוד החלוקה. סגן הנשיא ואנס ניסה בראיון לפוקס ניוז לקשר את ההוצאה להכנסות ממכסים, וכינה זאת 'דיבידנד של העובדים האמריקאים', משום ש'הנשיא נוקט עמדה נוקשה כלפי אותן חברות זרות ומדינות זרות שניצלו את העובדים האמריקאים'.

עם זאת, אל-ג'זירה מצטטת תחזית של מרכז מדיניות המס בארצות הברית לפיה הכנסות המכס לשנות הכספים 2026 עד 2036 יעמדו על כ-1.7 טריליון דולר, המהווים רק כשלושה רבעים מסכום ה'דיבידנד', ורובן המכריע נותר בשלב התחזית, טרם נכנס בפועל לקופה, ובוודאי שלא כולל את השפעת מכסי התגמול שמדינות אחרות הטילו על סחורות יצוא אמריקאיות. הכנסות המכס לשנת הכספים 2026 צפויות להיות רק 177 מיליארד דולר.

משמעות הדבר היא שבסופו של דבר, מי שישלם עבור 'הדיבידנד' בסך 1.3 טריליון דולר יהיה החוב הלאומי האמריקאי. לפי דיווח אל-ג'זירה, החוב הלאומי האמריקאי חצה באוגוסט 2026 שיא היסטורי של 40 טריליון דולר, נתון שלפי הערכות קודמות של הלשכה לתקציב של הקונגרס היה צפוי להופיע רק בעוד שנתיים. לפי נתוני קרן פיטר ג'. פיטרסון, מאז 2020 החוב הלאומי האמריקאי עולה בקצב של טריליון דולר כל חמישה חודשים, ומאז 2017 הוא הוכפל. כיום, ההוצאה השנתית של ארצות הברית על פירעון חובות מסתכמת בכ-1.1 טריליון דולר, מעט יותר מתקציב הביטחון שלה.

אל-ג'זירה מצטטת נתוני משרד האוצר האמריקאי לפיהם כ-80% (כ-32 טריליון דולר) מהחוב הציבורי האמריקאי מגיע ממשקיעים מקומיים וזרים, כאשר כ-21 טריליון דולר הם חוב מקומי. בין הנושים: הבנק הפדרלי (4.528 טריליון דולר), קרנות משותפות (5.195 טריליון דולר), קרנות פנסיה (1.135 טריליון דולר), ממשלות מדינתיות ומקומיות (1.636 טריליון דולר), בנקים מסחריים (2.083 טריליון דולר) ולווים אחרים מהמגזר העסקי והפרטי (6.660 טריליון דולר). גורמי ניתוח מציינים כי הוצאה הנתמכת בחוב כזו תועבר בסופו של דבר לאזרחי ארצות הברית.

ההבטחה עצמה כבר עומדת תחת בחינה משפטית. החוק הפדרלי אוסר על כל תשלום כספי שנועד להשפיע על התנהגות בחירות. לפי דיווח אל-ג'זירה המצטט את סוכנות הידיעות AP, עורך הדין הפלילי ג'ון וו. דיי מציין כי ההבטחה של טראמפ 'נראית חוקית', משום שהתשלום מופנה לכלל האזרחים ולא מותנה בהצבעה. המכשול האמיתי הוא האם הקונגרס יאשר את התוכנית: 'אין בידי הנשיא קרן שניתן להשתמש בה כרצונו,' אמר דיי, 'הקונגרס יהיה רשאי להחליט אם להעניק את הסמכות.'

זו אינה הפעם הראשונה שטראמפ מציג הבטחת 'דיבידנד' מסוג זה. אל-ג'זירה מדווחת כי מחלקת היעילות הממשלתית (DOGE), שהוקמה בתחילת כהונתו השנייה של טראמפ בתחילת 2025, הבטיחה להחזיר לציבור חלק מקיצוצי ההוצאה הממשלתית. מנהלה דאז, מאסק, העריך תחילה קיצוץ של לפחות 2 טריליון דולר, ולאחר מכן הוריד את ההערכה לטריליון דולר. על פי הדיווחים, ביוני 2025 הכריזה DOGE כי היא השיגה קיצוץ של 180 מיליארד דולר בעלויות, אך מספר זה עורר ספקות, ולא הועבר בפועל כל כסף לידי אזרחים. בנובמבר אותה שנה הבטיח טראמפ ברשתות החברתיות לחלק לכל אחד לפחות 2,000 דולר כדיבידנד מכס, וטען כי 'כבר גבינו עשרות טריליוני דולרים מהכנסות מכס'. אולם עד כה לא תועדה כל חלוקה.

מצד אחד, חוב לאומי ששובר שיאים היסטוריים ולחץ פירעון הולך וגובר מדי שנה; מצד שני, הבטחות פוליטיות ארוזות בנרטיב של 'להפוך את אמריקה לגדולה שוב', המגובות בחוב. על רקע העובדה שמערכת הפיננסים הגלובלית עדיין מתבססת על נכסי דולר כמטבע התמחור והרזרבה המרכזי, ההיגיון של העברת עלויות גיוס פוליטי פנימי לדורות הבאים ולמשקיעים העולמיים המחזיקים באגרות חוב אמריקאיות הוא הערת השוליים הברורה ביותר של הפוליטיקה הפיסקלית הנוכחית של וושינגטון.