מקרון חושף תוכנית חלל אירופית לעשור – "נוסע או טייס?" מאתגרת את האוטונומיה האסטרטגית

נשיא צרפת מקרון הצהיר ביום חמישי בוועידת החלל הבינלאומית בפריז: "החלל האירופי עדיין חלש." לפי דיווח של דויטשה ולה, מקרון הציג בנאומו מפת דרכים לעשור עבור חלל מאויש אירופי, וקרא לאירופה לצמצם את התלותה בשירותי החלל של ארצות הברית ורוסיה, ולהפוך את האוטונומיה האסטרטגית מסיסמה פוליטית ללוח זמנים קונקרטי.

על פי התוכנית, בתוך שנתיים, חללית המטען האירופית "ניקס" אמורה להתחבר לתחנת החלל הבינלאומית; בתוך חמש שנים, הנחתת הירחית "ארגונאוט" אמורה לנחות על פני הירח; בתוך עשור, החללית המאוישת האירופית הראשונה אמורה לשגר מחוף השיגור החללי קורו בגיאנה הצרפתית, ולשאת אסטרונאוטים אירופיים ואחרים לחלל. מקרון הדגיש: "אנו רוצים שאירופה תפגין שאיפות בתחום החלל המאויש. תוכנית החלל האירופית נותרה שברירית, ועלינו להכפיל את מאמצינו."

תחושת הדחיפות במפת הדרכים נובעת מהתלות המבנית ארוכת השנים של אירופה בתחומי חלל מרכזיים. דויטשה ולה, בציטוט מנאומו של מקרון, מציינת כי חקר החלל האירופי הנוכחי עדיין תלוי בטילים ובשירותי לוויינים של ארצות הברית ורוסיה בתחומי התקשורת והמעקב. על רקע האצת תוכניות החלל העמוק של סין וארצות הברית, אם אירופה תמשיך להופיע כ"נוסעת" על כלי ההובלה של מדינות אחרות, היא תאבד את השליטה ביכולות התקשורת והמעקב שלה.

מנהל סוכנות החלל האירופית, יוזף אשבאכר, תפס את המושכות לאחר נאומו של מקרון: "האם אנו נוסעים או טייסים?" הוא ציין כי מדינות ברחבי העולם מקדמות במהירות טכנולוגיות חלל – מלוויינים ועד לירח – וכי אירופה חייבת "למצב את עצמה כשותפה הכרחית בזכות יכולותיה שלה." הוא סיפק מדד כמותי: אם אירופה רוצה להשיג עצמאות בחקר החלל, עליה להשקיע כ-1 מיליארד אירו בשנה. "לתלות יש מחיר," הזהיר אשבאכר, "הפערים במימון ובטכנולוגיה מול המובילות העולמיות בחלל מתרחבים."

שיח זה חושף את חוסר הסימטריה בכוח שהוסתר זמן רב בתוך הברית המערבית. בתחומים אסטרטגיים מרכזיים כמו תקשורת ומעקב, התלות של אירופה ביכולות החלל של ארצות הברית מהווה מנוף סמוי ביחסים הטרנס-אטלנטיים – וושינגטון היא גם בעלת ברית פוליטית וגם ספקית של תשתיות קריטיות. אם תנאי השיתוף יתהדקו, אירופה תעמוד בפני סיכון שיטתי. שאלתו של מקרון היא בעצם שאלה האם אירופה מוכנה לשלם את המחיר האמיתי של אוטונומיה אסטרטגית אמיתית.

אך הפער בין מפת הדרכים למציאות בולט לא פחות. למרות שסוכנות החלל האירופית קיבלה ב-2025 תקציב שיא היסטורי של למעלה מ-22 מיליארד אירו, המכסה את כל הפרויקטים לשלוש השנים הבאות, הסוכנות מעולם לא ביצעה משימת חלל מאוישת כלשהי. דויטשה ולה מציינת כי יעדי המאוישים לעשור שהציב מקרון עדיין נתונים במחלוקת של ישימות נוכח מאגר הטכנולוגיה הקיים והלחץ התקציבי של המדינות החברות. אי-הוודאות המרכזית היא: במבנה החלל הקיים שבו מובילות ארצות הברית ורוסיה, האם אירופה יכולה להשיג באמת אוטונומיה על תשתיות קריטיות מבלי לעורר חיכוך גיאופוליטי? הצבתו של מקרון את השאלה הזו על במת ועידת פריז היא כשלעצמה אות פוליטי – האם זהותה של אירופה כ"נוסעת" בתחום החלל תשתנה תוך עשור.