הצבא הרוסי ממשיך להכות מתקני אנרגיה מרכזיים באוקראינה לאחר מה שכינתה ארה"ב "הפסקת אש אנרגטית"

לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז על כניסתה לתוקף של מה שכינה "הפסקת אש אנרגטית", רוסיה תקפה מספר תחנות כוח באוקראינה, כולל בעיר השנייה בגודלה חרקוב ובבירה קייב. על פי דיווחי France 24, התקיפות אירעו לאחר שטראמפ פרסם את ההצהרה, מה שמדגיש את הפער בין הצהרותיה הדיפלומטיות החד-צדדיות של ארה"ב לבין המציאות בשטח הקרב.

עורך העניינים הבינלאומיים של France 24, דאגלס הרברט, ניתח את האירוע. הוא ציין כי רצף הזמנים שבין ההכרזה לבין הפעולה מעמיד באופן ישיר את המהימנות של מה שכונה "הפסקת האש" בספק.

נשיא אוקראינה זלנסקי אמר כי הכרזת הפסקת האש הפתיעה אותו. הצהרה זו מרמזת כי קייב ככל הנראה לא קיבלה הודעה ברורה מצד ארה"ב באשר להיקפה המדויק של הפסקת האש, למועד כניסתה לתוקף ולשאלה האם היא בעלת מחויבות, ועדיין לא ברור אם ארה"ב ואוקראינה תיאמו ביניהן את ההסדרים הללו מראש.

עד כה, מוסקבה טרם הגיבה לדברים. שתיקת הקרמלין משאירה שתי אפשרויות: הצד הרוסי שוקל אם להכיר במנגנון זה, או שבחר להתעלם ממנו. אך המשך התקיפות הרוסיות על תשתיות האנרגיה האוקראיניות כשלעצמו כבר מהווה תשובה עובדתית לשאלה האם "הפסקת האש" מחייבת אותו.

במסגרות הפסקת אש מסוג זה, המוכרזות באופן חד-צדדי על ידי צד שלישי וללא אישור הצדדים לסכסוך, העלויות הישירות נופלות על מערכת האנרגיה האוקראינית ועל אספקת החשמל לערים. כאשר הצהרות דיפלומטיות ותקיפות מתמשכות מתקיימות זו לצד זו, מה שנפגע אינו רק מתקני ייצור החשמל עצמם, אלא גם הציפיות המדיניות והביטחוניות שנבנו סביב התחייבויותיה של ארה"ב.